גינת אגוז

בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר נאות קדומים היתה עדיין בחיתולי התיכנון, הגיע נגה הראובני אל משתלת הקרן הקיימת בגליל כדי להשיג שם שתילים של עצי אגוז. "אבל עצי אגוז לא יוכלו להתפתח באזור החם של גבעות מודיעין" - כך התריסו כנגדו השתלנים בידע מקצועי, ולא מיהרו לספק לו את מבוקשו. "תנ"ך יש לכם כאן?" - כך ענה לשתלנים התמהים, אשר מיהרו להסיר את האבק מספר התנ"ך שהיה מונח שם באחד הארונות, ומלאי סקרנות מסרו אותו לידי השואל.

מיער השרון נוכל לרדת, בהמשך גיא שיר השירים, אל גינת האגוז. כאן יש לנו סיפור מעניין מתולדות נאות קדומים

נגה פתח את התנ"ך והצביע בשיר השירים על פסוק י"א בפרק ו': "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים".

התימהון לא סר מעל פניהם :"מה הקשר"?
בהתאם למסורת הידועה ענה נגה בשאלה על שאלה: "כאנשי מקצוע, אולי אתם יודעים מדוע דווקא "ירדתי" אל גינת האגוז ולא סתם הלכתי, או צעדתי?"

כאן התעוררה המקצועיות, והתשובה לא איחרה לבוא. עצי האגוז זקוקים לאדמה עמוקה,לשפע מים, ול"מנות קור" בלילות החורף. לפיכך רצוי לשתול אותם דווקא בבקעה שבין ההרים ולא בראשיהם.
מסיבות אלה נקבע מקומה של גינת האגוז בגיא שיר השירים בבקעה שבין הגבעות, וכאשר יורדים אליה ניתן לחוש ממש את מילות הפסוק הנפלא הזה בשיר השירים.