יער חלב ודבש

המדרון התלול העולה מדרום ל"גאון הירדן" נטוע עצים, המייצגים את היער הטבעי של הרי יהודה שמצאו בני ישראל באזורי ההרים בימי יהושע. כפי שמבואר בספר "טבע ונוף במורשת ישראל" (מאת נגה הראובני בהוצאת נאות קדומים) היוו יערות מסוג זה את הרקע הנופי לתיאור "ארץ זבת חלב ודבש" בפי המרגלים אשר שלח משה לתור את הארץ.

הרועים, שהורגלו למרעה דליל במרחבים המדבריים של חצי האי סיני או בין צוקי ההרים שלו, השתאו למראה שפע הירק שכיסה את הרי הארץ בסבכים צפופים, ולא היו זקוקים לדמיון רב כדי לשער את שפע החלב שניתן להפיק מכל הירק הזה. מסתבר כי פה ושם נגלה להם גם "הלך דבש" מתוצרתן של דבורי הבר, כפי שמצאו יונתן בן שאול ואנשיו שנים רבות לאחר מכן: "וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ" (שמואל א' י"ד, כ"ו)