גאון הירדן

מצפון לאזורי המדבר, מעבר לנחל, בולט בשפע העצים הצפופים האזור המייצג את "גאון הירדן". העצים הנפוצים ביותר כאן הם האשלים ועצי הערבה. אלו האחרונים מצטיינים בעירוב של עלים בעלי צורות שונות ומכאן שמם המקורי "ערבה". במגדירים הבוטאניים נקרא העץ הזה בשם "צפצפת הפרת", המדגיש את מקום גידולו העיקרי: נהר פרת, ומזכיר את הקינה הידועה של הגולים מירושלים לאחר חורבן הבית הראשון:

"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר." (תהלים קל"ז, א'-ד')

כדאי לשים לב: "ערבים" הוא ריבוי של "ערבה", כפי שגם "שקמים" הוא ריבוי של "שקמה" ו"שיטים" ריבוי של "שיטה".

הסבך של "גאון הירדן", הכולל גם הרדופים, חישות קנים, וצמחי צל מרובים, משמש היום מסתור למשפחת חזירי בר שהגיעה אלינו מאי-שם, כפי שבימי המקרא שימש "גאון הירדן" המקורי מסתור לאריות: "הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל נְוֵה אֵיתָן" (ירמיהו מ"ט, י"ט)