בורות נשברים

באזור נאות קדומים אין מעיינות שופעים (לבד ממעין זעיר הנקרא "עין נטוף", המטפטף מתוך צניר הסלע הגדול ב"נחל נטוף").

המקור היחידי למים באזור זה הם הגשמים, המצויים - כידוע – רק בעונת החורף. את מי הגשמים הללו אגרו קדמונינו בבורות, שהתמלאו באמצעות תעלות מרזביות, שלכדו מן הגבעות את מי הנגר . את הבור חצבו בסלע בצורת כד גדול, שתכולתו מגיעה לעשרות אחדות עד למאתיים מטרים מעוקבים או אף יותר.

בורות מוזנחים כאלה נקראים בפי הנביא ירמיהו "בורות נשברים": "כִּי-שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת, בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָכִלוּ הַמָּיִם." (ירמיהו ב', י"ג)

אל אחד ה"בורות ה נשברים" הללו אנחנו מאפשרים ירידה זהירה, כדי לחוש מה הייתה הרגשתו של יוסף כאשר הושלך לבור על ידי אחיו: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ, וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה. וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם. (בראשית ל"ז, כ"ג-כ"ד)