על חיסכון וניצול משאבים מעץ התמר - מאמר

התמר הוא עץ במשפחת הדקליים. העץ הוא דו-מיני, זכר ונקבה.

התמר גדל במדבר ליד מקורות מים. הוא דורש לנביטתו קרקע לחה, שבה הטמפרטורה עולה על 20 מעלות במשך יותר משלושה חודשים. תנאים אלה מתקיימים בעיקר בקרבת מעיינות במדבר.

השם תמר קשור במילה תמיר, מיתמר – על שום גובהו. ממרחק רב הוא מצביע על מקור מים בדומה לתמרור. וכיוון שמים במדבר הם מקור החיים – זיהויים מרחוק יכול להציל נפשות.

בתנ"ך שמו תֹּמֶר או תָּמָר. הוא אחד משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל, ואחד מארבעת המינים עליהם מברכים בחג הסוכות. בשל גובהו יופיו הוא מהווה נושא שכיח באמנות, בעיקר כסמל הניצחון. בבית המקדש של שלמה, במטבעות החשמונאים, במטבעות . יישובים עם השם תמר נזכרים במקרא: חצצון תמר – עיר התמרים המזוהה עם יריחו; ותומר דבורה, מתחתיו שפטה דבורה את העם.

קטיף התמר נקרא "גדיד". חייבים להבחין כהלכה בין דרגות ההבשלה: בוסר (צבע הפרי צהוב או ורוד או אדום), בוחל (חום מתחיל להשחיר) וצמל (יבש). את הזנים הלחים גודדים בעודם בוסר. את הזנים לייבוש גודדים כאשר הפרי מתחיל להצמיל על העץ, וככל שמאחרים – מקבלים פרי בעל איכות מעולה יותר. הפרי נאכל טרי או יבש וכן מכינים ממנו מרקחות וממרחים. מהגזע מפיקים יין וסוכר תמרים.

מנהיגות מעץ התמר – חזון ומציאות

פתגם בדואי אומר: "התמר ראשו באש ורגליו במים". ראשו נוגע בשמש אך רגליו נטועות במים – במציאות. התמר דומה למנהיג האידיאלי. איש חזון, רואה למרחוק את מה שהעצים הנמוכים אינם יכולים לראות. מצד שני אין הוא מנותק, רגליו נטועות בקרקע המציאות.

חיסכון וניצול משאבים מעץ התמר

בעת העתיקה השתמשו בכל חלקי העץ לצרכים שונים. חז"ל התפעלו מ"ניצול המשאבים" של התמר ואמרו: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולביה להלל, חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות להקרות בהם את הבית כך הם ישראל אין בהם פסולת" (בראשית רבה (וילנא) פרשה מא ד"ה )
התמרים שמשו לאכילה ולהכנת דבש תמרים.
על הלולבים מברכים בחג סוכות את ברכת ההלל .
חריות הם כפות התמרים. כף תמר היא למעשה עלה גדול. בכפות התמרים נהגו לסכך את הסוכות.
סיבים – אלה הסיבים העוטים את הגזע מהם הכינו חבלים.
סנסינים – הם ענפים דקים וחסרי עלים המחזיקים את התפרחת.. לאחר נשירת הפרחים בזכר או הפירות בנקבה השתמשו כרצועות לכברה (נפה גדולה לניפוי גרעיני חיטה מלכלוך ואבנים).
מגזעי התמר בנו סוכות וקורות, בעיקר לאחזקת הגגות.

__________
ד"ר טובה דיקשטיין, מדריכה בכירה במרכז למנהיגות נאות קדומים.

דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן עוסקת במחקר האוכל בתקופת התנ"ך.