כך תדע שאתה לא בעבודה הנכונה - מאמר

כך תדע שאתה לא בעבודה הנכונה

יאיר נתיב וזאב אריאלי

לפעמים נדמה לך שאתה כבר שנים תקוע בעבודה מכוח האינרציה בלבד.
איך תדע שהגיע הזמן לעזוב הכול ולהתקדם הלאה?
חמישה כללים פשוטים שיעזרו לך להיכנס לבוס עם מכתב התפטרות וחיוך של סיפוק על הפנים

כמעט כל אחד מתבאס לפעמים לקום בבוקר לעבודה, וסביר להניח שגם אתה מבין אלה שרוצים עוד כמה דקות במיטה. אם זה המצב – הוא נורמטיבי לחלוטין. לעומת זאת, אם ממש – אבל ממש – לא בא לך לעבוד, ולצד זה אתה גם מבואס בכל רגע שאתה שם, מרוויח פחות מעמיתיך, חסר השראה לחלוטין, מקטר בלי הפסקה ובכל פעם שיש קידום מדלגים עליך – כנראה שכדאי לך לבדוק מה נסגר איתך.

"נקודת המפתח בנושא של האם אתה בכיוון הנכון או לא היא קודם כל האם אתה מעוניין בקריירה או לא", אומר זאב אריאלי, פסיכולוג ויועץ ארגוני, וממשיך לספר לנו שכדי לדעת אם אנחנו באמת רוצים בקריירה הנוכחית או לא, יש כמה מבחנים שרצוי שנערוך לעצמנו.

הדרך להצלחה

1. מבחן הבטן: יש שביזות יום א?

מבחן הבטן הוא לא מסובך במיוחד. אריאלי: "אם אתה מתעורר בבוקר ואומר סבבה לי שאני הולך לעבודה ומרוצה ממה שאני עושה, אין לך שביזות יום א', אז כנראה שאתה בכיוון הנכון". במקרה הזה, אגב, אפשר ללמוד מסטיב ג'ובס ונאומו המפורסם ששמור בעיקר לגאונים ועשירים אבל נוכל ללמוד ממנו גם אנחנו. הוא שאל את עצמו האם כיף לו עם מה שהוא עושה, ואם התשובה הייתה לא לאורך זמן, אז הוא פשוט עבר למשהו אחר.

2. לעלות מגראונד זירו

עד כאן פשוט. מוכנים לעליית רמה? בשלב הזה נכנס לנו המחקר של פרדריק הרצברג, חוקר אמריקאי שמסביר לנו שיש שני סולמות בעולם העבודה: גורמים היגייניים וגורמים מוטיבציוניים. "הגורמים ההיגייניים מביאים את הבן אדם ממצב של חוסר שביעות רצון בעבודה למצב של אפס", אריאלי מסביר. "הוא לא יתלונן. אלה הדברים החוץ תפקידיים, דברים כמו תנאי עבודה, סביבת עבודה, משכורת, בונוסים, צ'ופרים למיניהם". לעומתם יש את הגורמים המוטיבציוניים שיביאו את האדם ממצב של אפס למוטיבציה חיובית, לשביעות רצון. "לא רק שהוא יתלונן אלא גם יגיד שטוב לו במקום העבודה", מסביר היועץ שלנו. "זה קשור למהות התפקיד שלו. האם הוא מרגיש שהתפקיד שלו מעניין, מאתגר, משמעותי. גם אם תכפיל לבן אדם את המשכורת זה לא יביא אותו למצב של מרוצה, של היעדר תלונות". במילים אחרות, כאשר ברשימת היתרונות מופיעים רק דברים כמו "כסף", "שעות נוחות", "אין לי משהו אחר", ולא מופיעים "אתגר", "עניין מקצועי", "בוס טוב", "אווירה כייפית" – אנחנו בבעיה.

3. ארבע השאלות של האינדיאנים

אנו עדיין נשארים על יבשת אמריקה, אבל עוברים כמה שנים אחורה לחוקרים קצת ישנים יותר, בשביל ללמוד עוד קצת. גם על הדרך שבה האינדיאנים קיבלו החלטות בנושאי עבודה בחייהם. "כל פעם לפני שהם קיבלו החלטה משמעותית הם שאלו את עצמם ארבע שאלות", אומר אריאלי. "האם אני שמח עם מה שאני הולך לעשות, מה בבחירה שלי יוסיף להרמוניה ושלום בעולם, מה בבחירה שלי יוסיף לבלאגן ולבלבול בעולם ואיך אני איזכר אחרי שאני אלך". לא יודעים לגבי ההרמוניה בעולם, אבל לפחות השמחה נשמעת די הגיונית.

לדבריו, פעם כשחיפש עבודה נעזר בשאלה הראשונה. "הגעתי לשלב די מתקדם בראיונות לתפקיד מסוים והכול היה סבבה", הוא אומר. "גם המקום, גם המשכורת, גם התפקיד. רק הייתה בעיה אחת והיא המנהל שהייתי אמור לתת לו שירותים. כשתיאר המנהל המגייס את המנהל הזה הוא אמר 'תראה, הוא בן אדם חסר סבלנות, הוא לפעמים צועק, בדרך כלל מסתכל על הצד השלילי. אז שאלתי את עצמי את השאלה הראשונה של האינדיאנים. לכן אמרתי לאותו מנהל מגייס שאני מסיר את המועמדות שלי".

4. כולם מתקדמים פה. ואתה?

מאחר ואנו לא רק אנשים הוליסטיים וגם כאלה שמתייחסים גם לעניינים שוליים בחיים כמו כסף, הנה סימן לכך שהשחיקה הזאת שאולי יש לך פוגעת גם בכיס: בכל פעם שיש קידום מדלגים עליך. "ארגונים בדרך כלל ומכל מיני סיבות לא יגידו ביוזמתם דברים רעים לעובד. זאת אומרת, אם הוא פישל באיזה משימה סביר להניח שיידע מזה אבל אם הוא רואים שהוא לא מתפתח בארגון הם בדרך כלל לא ביוזמתם יבואו לעובד ויגידו לו 'תשמע…'". מה שבא לידי ביטוי, אם כך, הוא ההתנהגות של המעסיק. ואם אתה רואה מסביבך אנשים מקודמים ללא הפסקה – זה כנראה סימן. אם עמיתיך מרוויחים יותר ממך, אם לא מטילים עלייך אחריות, אם הבונוס שלך נמוך יותר – דע שאתה בבעיה.

5. עכשיו תצייר את הכול ואתה מסודר

וזה מוביל אותנו לעניין הבא: מה אתה מרוויח מהעבודה שלך, ולא רק כספית. אם כשאתה שם את היתרונות של העבודה מול החסרונות הרשימה הראשונה קצרה מהשנייה – חפש את האתגר הבא. "עשה לך שתי עמודות ותמנה לעצמך בצורה כנה את היתרונות והחסרונות שלך. הרבה אנשים לא עושים את זה כי הם קצת מפחדים מהמילה הכתובה כי היא נתפסת כחזקה יותר מהמילה הנאמרת".

"הכי קל לשבת על הגדר ולקטר", אומר אריאלי. "זה לא מצריך אותך לפעולה ויש מישהו אחר שהוא אשם. לכן באמת לאנשים הכי קל לקטר, וזה מסדר להם את התמונה נורא טוב. יש אשם, זה לא אני ואני לא צריך לקחת שום החלטה. זה לא מוביל אותך לשום מקום וזה הופך אותך לאדם מאוד מריר. יוצא לי הרבה פעמים לעבוד עם מנהלים בכירים שמסבירים שעובדים נופלים על הגישה שלהם. 'הוא חכם, אינטליגנט והכול אבל אני לא רוצה שיעבוד תחתיי כזה אדם בתור מנהל', הם אומרים. התרופה לקיטורים היא מושג שנקרא פרואקטיביות. זה בעצם לקחת את הגורל שלך בידיים שלך".

לסיום, בגלל שיש סיכוי שעוד לא ראית את הנאום של ג'ובס שהזכרנו בתחילת הכתבה, הנה הוא במלואו. 14 דקות, נכון, אבל תראה. תפנים. רע לא יצא לך מזה.