אֵשֶׁל הַפְּרָקִים Tamarix aphylla

צמח חודש חשוון - אֵשֶׁל הַפְּרָקִים (Tamarix aphylla) בערבית: אֶתֶ'ל

הארץ משופעת בבתי גידול מגוונים, ולכל אחד מהם צמחים מאפיינים. אחד המיוחדים הוא הַמְּלֵחָה, בית גידול עתיר מלחים בקרקע, המקשים על חיי הצמח או מונעים כלל את צמיחתו. אף על פי כן, נמצא במלחות צמחים ייחודיים שעברו במהלך ההתפתחות האבולוציונית התאמה, המאפשרת להם עמידה ברמות מלח גבוהות. צמחים אלה מכונים 'צמחים הַלוֹפִיטִים'.(1) נציג מובהק של ההלופיטים הוא הָאֶשֶׁל ממשפחת האשליים.

אֵשֶׁל הַפְּרָקִים הוא עץ, גבוה ורחב גזע, המגיע לגובה של 15 מ'.(2) לאשל התאמות לבית גידול יובשני או מלוח: העלים זעירים ונראים כקשׂקשׂים. הענף דק ומחולק לפרקים זעירים, מכאן שם המין (אשל הפרקים). העלים חובקים את המפרק.
שפע של פרחים מופיעים בקצות הענפים בחודשי הקיץ והסתיו (יולי-נובמבר) הפרחים קטנים ומסודרים במרוכז במבנה הדומה לשיבולת, המכונה 'שׁבֹּלִית'.

פירות האשל נראים כחרוטים אדומים מחודדים באורך 5 מ"מ, ובהם זרעים רבים וזעירים, הנפוצים בעזרת ציציות ברוח. בעולם מוכרים כ-90 מיני אשלים, בעיקר באזורים ממוזגים, סובטרופיים ובמדבריות בצפון אפריקה ומדבריות ערב. מתוכם כ-15 מינים בארץ שלכולם, פרט לאשל הפרקים צורת שיח וההבחנה ביניהם קשה. האשל הועבר גם ליבשות אחרות, כמו אוסטרליה, שם הוא מכונה Aethel , שקרוב לודאי מקורו בשם העברי. שרידי אשל הפרקים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות כחומר בניין וכחומר בעירה. לדוגמא, השלד של הסוללה הרומית במצדה בנוי בעיקרו מענפים ומגזעים של אשל.

התאמתו של האשל למלחה מתאפיינת בעיקר בצמצום שטח פני העלים לקשקשים מפני התאדות, והעברת תפקיד ההטמעה (פוטוסינטזה ) (3) אל הגבעולים הירוקים. הפיוניות,(4) שקועות בפני השטח המחורצים שבגבעול, ומוגנים מחום ומרוח המגבירים את ההתאיידות. מערכת השורשים רוחבית וגם מעמיקה לחדור על מנת להגיע אל מים. לאשל, בדומה לבני משפחת האשליים יש על פני הענפים הקטנים בלוטות מיוחדות, המרכזות מלחים שנקלטו מהקרקע עם המים. עודפי מלח אלה מופרשים על פני הענפים וסופחים לחות מהאוויר, בעיקר בשעות הלילה, ומטפטפים כתמיסת מלח על הקרקע מסביב לעץ ומפריעים בכך לנביטת צמחים מתחרים אחרים.
העובדה כי עודפי המלח סופחים לחות מהסביבה, מביאה את סביבת הצמח לטמפרטורה מעט נעימה יותר בהשוואה לסביבה. בהעדר מלח מפריש אשל הפרקים תמיסת סידן(Ca) , הקולטת פחמן דו-חמצני (CO2) מהאוויר ויוצרת על פני הענפים שכבת גיר (CaCO3), המקנה לענפים גוון בהיר(5)

אשל הפרקים נבחר כעץ נטיעה במקומות רבים, בזכות כושרו לצמוח בתנאים קשים, והיותו גבוה ומצל. גם קורותיו מתאימים, כאמור, לבנייה.

את האשל נטעו גם כדי למנוע נדידת חולות(6) וכשובר רוח בין שדות. כושרו לספוח מלח מהקרקע מאפשרת להשתמש בו כאמצעי להקטנה מלחים בקרקע.(7)

בנאות קדומים ניתן למצוא את אשל הפרקים בצמוד ל'אוהל אברהם' ש'בגבעת לוז' ובמקומות נוספים.

החודש, בשבת י"א בחשוון, קוראים את פרשת " לֶךְ לְךָ ", הנפתחת בפסוק "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, י"א) . ציווי ייחודי, המהווה נקודת מפנה לאברהם בפרט, ולכל צאצאיו בכלל. מכאן הכל התחיל! אברהם, נענה לקריאה, ויצא עם בני משפחתו ונספחים לדרך מפותלת של עם חדש – העם העברי,(8) מעשה שהטביע חותם בעולם בכלל ועל כל אחד מבניו ובני בניו בפרט.
כיאה לרועה צאן נדד אברהם עם צאנו ומשפחתו ממקום אחד לאחר. רמז להתיישבות במקום אחד לפרק זמן ארוך, מובא לנו דרך נטיעת אשל, עשייה שאינה תואמת חיי רועים: " וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע… וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים " (בראשית כ"א, ל"ג) . הסיבה לפעולה לא שגרתית זו, נזקפת אולי לזכות גילו המופלג, או לכבוד יצחק שנולד והעניק יציבות למשפחה, ואולי זו אווירת השלום שפשתה בסביבה בעקבות הסכם שלום שכרת אברהם עם אבימלך בבאר שבע (בראשית כ"א-,ל"ג) . בכל מקרה, נראה כי האשל מהווה נקודת ציון לשינוי.

גם חז"ל נדרשו לעניין הנטיעה, ושילבו בהסברם את 'הכנסת האורחים' שאפיינה את אברהם, בשילוב האמונה החדשה שהביא, אמונה שהפכה כנראה מוקד משיכה: תחושת המקום השלם, המכיל את כל מה שזקוק לו האדם, מתחזקת בדברי ילקוט שמעוני: " א כילה ש תייה ל וויה" (תהילים ל"ז סימן תשכ"ח) ועל פי הבבלי, התרחב עניין האשל והיה לפונדק או לפרדס: "אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק " (בבלי סוטה י', ע"א) ; "רבי יהודה אמר: אשל – פרדס! שאל מה תשאל , תאנים, וענבים, ורמונים" (בראשית רבה נ"ד, ו'). על הפסוק: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם " (בראשית כ"א, ל"ג) מתאר בראשית רבה כי בצל האשל היה אברהם מקבל את אורחיו, מכבד אותם, ומפיץ את שם האל, על ידי כך שלמדם להודות לו: "ואמר להון: ברוך אל עולם שאכלנו משלו" (בראשית רבה נ"ד, ו') .

החודש, אנו מציינים חמש שנים לפטירתו של נגה הראובני,(9 ) מייסד נאות קדומים. נגה נולד בשנת 1924 לחנה ואפרים, אנשי העלייה השנייה, שעזבו ב- 1906 את מולדתם – אוקראינה ועלו לארץ ישראל. עלייה משמעותית ואידיאולוגית זו, שקדה על חיפוש דרכים לחיזוק הקשר המחודש אל ארץ 'ישנה – חדשה', לאחר ניתוק של דורות רבים. הדרך הנכונה ליצירת אחדות אמיתית, עוברת לדעתם דרך הכרת צמחי ארץ ישראל, המספרים את ייחוד הארץ ויוצרים הזדהות עם אבותינו שהיו ברובם חקלאים. לשיטתם, ידעו אבותינו לראות בצמחים לא רק ענף להתפרנס ממנו, אלא השכילו גם לראות בצמח על תכונותיו סמל ומשל לחי האדם והעם.
פעולות חינוכיות רבות נקטו הראובנים בנחישותם להחדיר את ההכרות עם צמחי הארץ בראי המקורות: פתחו מוזיאון לצמחים מיובשים בצד מובאות וסיפורי מקורות,(10) ערכו סיורים לכל שכבות העם, לימדו ופרסמו אין-ספור מאמרים. החלום החשוב שבכולם היה נטיעת גן ובו ירוכזו צמחי המקרא, המשנה והתלמוד אותו בקשו לכנות "גן נביאים ורז"ל": (11) "מאמינים אנו שיהי בכח גן 'נביאים ורז"ל', להחיות את טעם ספרותנו העתיקה וריחה… בצמחי הנביאים ובעלי האגדה הננו רואים אצור כח חינוכי עצום, סם חיים לדורות".(12) את הגן, לדאבונם, לא הצליחו הראובנים לטעת, אולם נגה לא שקט עד אשר בשנת 1965, חנך את 'נאות קדומים – השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל', המהווה הגשמה לתוכנית הוריו, משולבת בשינויים ותוספות.
ביקור ב'נאות קדומים' מאפשר לכולם חוויה של הכרות קרובה עם צמחי ארץ ישראל והמורשת האחוזה בהם.

מי יתן ובדומה לאשל שנטע אברהם, שיכולתו לתת ולהשפיע על פי חז"ל היתה רבה, תתמיד תרומתו והשפעתו של הגן שנטע נגה; יהא זה מין פרדס, או פונדק המחבק את המבקר בו ומספק מזון רגשי ורוחני הכרחי.

__________

(1) הלופיטים- בלטינית, הלו= מלח; פיטוס=צמח.
(2) גודלו והרושם שהאשל מותיר יצר כנראה את הביטוי נתלה באשלים גדולים, כלומר נסמך על דברי גדולים וחכמים: "דתליא באשלי רברבי" (בבלי, ביצה כ"ז, ע"א)
(3) פוטוסינתזה – תהליך ייחודי לצמחים המטמיעים אור שמש, מים וחמצן דו פחמני לסוכרים, ובכך מהווים יצרני מזון לעולם.
(4) הפיונית – פתח דמוי פה על פני העלה או הגבעול, דרכו מבצע הצמח את חילופי הגזים עם הסביבה.
(5) העמרם אשל ומיכה לבנה, "צמח השדה" http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1135
(6) כתגובה לבעיית כיסוי מסילת הברזל שבין רפיח לאל-עריש בחול מעת לעת, הציע אפרים הראובני, אביו של נגה, ששימש בין השנים 1923-1921 יועץ בוטני לממשלת המנדט, לטעת ייחורי אשל. הצעתו התקבלה, האשלים נקלטו ומנעו את כיסוי המסילה בחול.
(7) אבי מושל, 'גלילאו', אוקטובר 2011. http://www.hayadan.org.il/energetic-tamarix-1610113/
(8) העם 'העברי'- יקרא לימים אף 'העם הישראלי' על שם יעקב אבינו שכונה ישראל, ו'העם היהודי', כצאצאי שבט יהודה.
(9) נגה נפטר ביום ט"ז בחשוון תשס"ח, 28.10.2007.
(10) המוזיאון שפתחו הראובנים בשנת 1918 בדירתם הפרטית שבירושלים, הוא המוזיאון הבוטני העברי הראשון בארץ ישראל.
(11) רז"ל = רבותינו זיכרונם לברכה.
(12) טיוטת מכתב מארכיון נאות קדומים, תיק 6א, מס' 53, ללא תאריך.