רְגֵלַת הַגִּנָּה Portulaca oleracea

צמח חודש אלול - רְגֵלַת הַגִּנָּה (Portulaca oleracea) בערבית: רִגְ'לֶה, פַרְפָחִינָה زيتية

על אף היובש והחום השוררים בכל, יש צמחים שהקיץ היא עונתם. אחד מהם הוא רְגֵלַת הַגִּנָּה Portulaca oleracea (משפחת הרגלתיים Portulacaceae). אמנם נוכל לראות צמחי רְגֵלָה כבר מהחורף, אולם רוב הפרטים נובטים ומלבלבים דווקא בקיץ, הצמח זקוק לשילוב בין חום ולחות, המושג בקיץ, בבתי גידול הנהנים מתוספת מים, כדוגמת גינות ושדות מושקים.
הָרְגֵלָה, היא ירק מעולה למאכל עופות ואדם, כצמח חי או מבושל: "אוכלין ברגילה... מבקעת בית נטופה" (משנה שביעית ט', ה'). העלים בשרניים (אוגרי מים), חלקים וטעמם עסיסי וחמצמץ. חלקי הצמח עשירים בויטמינים, מינרלים, חלבונים ובאומגה 3.

בסוג רְגֵלָה כ-150 מינים,(1) הנפוצים בעיקר ביבשות אפריקה ודרום אמריקה, אולם בארץ מצויה רק רְגֵלַת הַגִּנָּה. המין 'רגלה גדולת-פרחים' (Portulaca grandiflora) משמש כצמח נוי; לפרחים צבעים מגוונים, הפורחים בשעות הבוקר בלבד. מין מתורבת זה מוכר במשתלות בשמו הלטיני – פּוֹרְטוּלָקָה, או בשמו העממי 'פרחי בוקר', המעיד על פתיחת פרחיו עם זריחת החמה.

בעיצומם של ימי הקיץ, המתאפיינים בדרך כלל בקוצים ובצמחים מצמצמי עלים אחרים, מצטיינת הָרְגֵלָה בעלווה עשירה. לצמח, כֹּחַ-חִיּוּת יוצא דופן והוא מזריע עצמו במחזור של 21 יום, ולכן מהווה עשב רע בשדות, שקשה להיפטר ממנו. עובדה זו מאפשרת לעקוב אחר שלבי חייו, כאשר ניתן לראות בעת ובעונה אחת נבטים, צמחים פורחים ואחרים בעלי פירות מפזרי זרעים.
בנאות קדומים נמצאים ריכוזי רגלות במקומות מושקים כגון, בַּמִּשְׁתָּלָה או בינות לפרדס הרימונים ב'שבעת המינים'.

שמה של רְגֵלַת הַגִּנָּה, במגדיר הצמחים נגזר משמה הערבי רִגְ'לֶה, (וכן פַרְפָחִינָה). הָרְגֵלָה נקשרת לסיפור תלמודי העוסק במפגש שבין חכמים לבין שִׁפְחָה ששרתה בביתו של רבי יהודה הנשיא(2) שבציפורי. בתהילים מצאנו: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי" (תהילים קי"ט, צ"ט),(3) ובבבלי: "הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה" (בבלי נדרים א', ע"א). במקרה שלפנינו למדו חכמים מאותה שפחה פירושם של מילים מן המקרא וההלכה שלא הכירו:(4) "חכמים לא ידעו מהם סירוגים וחלוגלוגות, ומי חשוב יותר החכם או הזקן? אמרו: נעלה נשאל לבית רַבִּי. עלו שאלו ואמרו, יצאה שפחה משל בית רבי ואמרה להם: היכנסו לפי הגיל. אמרו: ייכנס פלוני לפני…, התחילו נכנסים קבוצות קבוצות. אמרה להם: למה אתם נכנסים סירוגין סירוגין? חכם אחד היה נושא רְגֵלות (רגלת הגינה) והן נפלו לו. אמרה לו: חכם, נתפזרו חלגלוגיך (רגלותיך)…" (תרגום מארמית לבבלי, ראש השנה כ"ו, ע"ב). תרגום זה קטוע והמשכו מוסיף ומפרט עוד אודות בקיאותה הייחודית של הַשִּׁפְחָה בשפה העברית, ומדגיש את חכמת החיים שלה ללמד את החכמים כבדרך אגב, מבלי להביך אותם.

למדנו אפוא כי לרְגֵלָה שלושה שמות במקורותינו: חֲלַגְלוֹגָה (רבים- חֲלַגְלוֹגוֹת), רְגֵלָה וּפַרְפָחִינָה. יתכן וְרְגֵלָה, נקבע בשל קומת הצמח הנמוכה ומן העובדה כי הצמח שרוע/סרוח על האדמה, לרגלי העומד בקרבתה, בדומה ל'גֶפֶן רוֹגְלִית' (משנה פאה ז', ח') ששריגיה מתפשטים ושרועים על גבי האדמה או אבנים, או בשל 'זחילת' הצמח על פני השטח. חֲלַגְלוֹגָה, חילוף ק=ג מדגיש את חלקלקות פני העלים הבשרניים.

הדמיון שבין השמות בערבית ובעברית מעוררים את הקשר הקיים בין העמים על בסיס ארץ משותפת. אפרים וחנה הראובני, אנשי העלייה השנייה והוריו של נגה, מייסד נאות קדומים, הכירו בחשיבות הידע של הערבים, וראו בהם שומרי מורשת אבותינו: "יש נחיצות מיוחדת… להכיר את שכנינו קרובינו הכרה שלמה… בגלל קרבתם אלינו קרבת מקום, גזע ולשון. נוכל להעזר במקצת בידיעות האלה בחקר הלשון העברית והערבית בעבר לטובת התפתחות שתיהן יחד בהווה ובעתיד"(5). הם נעזרו בדברי אליהו ספיר:(6) "ומי יודע אם לא הרבה מהשמות השגורים כעת בפי ההמון הערבי אשר בארץ לא משלנו הוא, וכשנבוא לספח אותם אל שפתנו… נשיב לנו את אבדתנו ונהיה ניזונים משלנו".(7)

חודש אֱלוּל מוכר לנו גם כ'חודש הסליחות', בו אנו מפשפשים במעשינו, בכוונה להיטיב את דרכנו. אולי דווקא הָרְגֵלָה, הצנועה בגודלה ועקשנית באורח חייה הקיציים, מלמדת אותנו שיעור עֶרְכִּי-אנושי חשוב, הנוגע בתרומתם של קִטְני-ארץ, בגלגולי השפה העברית המשתנה, ובידע שנשמר לעיתים דווקא בקרב משרתים. רק קשר בין עשיר לעני, בין אדם רם-מעמד לאחר, ויחס מְכַבֵּד דווקא ל'קטנים' לכאורה, יביא לשלמות:
"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו', ג').

חודש טוב!

__________
(1) פרופסור אבינועם דנין, עורך מזה 30 שנה מחקר אודות מין הזה, ומצא בו 5 'מיקרו-מינים', קרי, טיפוסים המציגים תכונות שונות דוגמת צורת זרעים, הנכללים תחת המכלול (קומפלקס) של רגלת הגינה. אין אפשרות להבחין ביניהם בעין בלתי מזוינת. http://flora.huji.ac.il.
(2) רבי יהודה הנשיא – (220-135 לערך). בקיצור, רַבִּי. נשיא, מנהיג רוחני ופוליטי, עורך המשנה. מקורב למלכות, דיבר יוונית, שפת החכמים וגדולי המדינה. חי באושא, שפרעם וציפורי, למד ולימד בבית שערים.
(3) הפסוק המקורי בתהילים בא להדגיש את ידיעותיו הרבות של המשורר, הנשענות על אמונה שלמה בקב"ה.
(4) בגרסה דומה גם בתלמוד הירושלמי, מגילה י"ט ע"א. "לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי פסקי אמרה להו עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דחזית לההוא גברא דקא מבדר פרפחיניה אמרה ליה עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך…" (בבלי, ראש השנה כ"ו ע"ב).
(5) הראובני א, שמות ערביים, עמ' 303; הראובני א וח, גן הנביאים ורז"ל, עמ' 66.
(6) אליהו ספיר – (1911-1869), מראשוני המורים בארץ ישראל. בהמשך, מנהל בנק אנגלו פלשתינה ביפו.
(7) א. הראובני, שמות שנתחדשו, מבוא (ללא ציון עמוד).