קַיֶּצֶת מְסֻלְסֶלֶת

צמח חודש אָב - קַיֶּצֶת מְסֻלְסֶלֶת Conyza bonariensis
משפחת המרכבים (Compositae Asteraceae)
ערבית - שיח' א-רביע شيخ الربيع

"בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ" (תהילים ל"ב ד) כשהכל יָבַשׁ וְקָמַל נוכל להיתקל בנועזים שבצמחים, אלה אשר בוחרים דווקא בקיץ, הקשה שבעונות; זהו קץ השנה והטבע משווע ל'מים חיים' אשר יביאו עמם ימי הגשם. היתרון לעונה מיוחדת זאת הוא מיעוט המתחרים על מאביקים אשר מבטיח לצמח את המשכיותו בפריון פרחיו. הפעם, נפגוש בקַיֶּצֶת מְסֻלְסֶלֶת   Conyza bonariensi צמח של בתי גידול לחים (מושקים) וצדי דרכים. על אף היותה של הקייצת צמח חד-שנתי היא בולטת בגובהה המיוחד המגיע לכדי 1 מ' ויותר. בחודשי הקיץ מתאפיינת בתפרחות קטנות (קוטר של 2-1 ס"מ), המאפיינות את משפחת המרכבים, המכילות כמאה פרחים זעירים וצפופים היוצרים בהמשך קרקפת כדורית בצבע חום-לבן עמוסת זרעונים בעלי ציצית מוכנים להפצת רוח. וְנִרְאֶה. שגובהו הייחודי של הצמח מאפשר את הפצת הזרעים למרחק.

שמו הלטיני נגזר מצורת שפת העלה הגלונית (מסולסלת) המופיעה בסוף החורף עם הנביטה שלו כשושנת עלים צרים עטויים שיער צפוף. בהמשך, בולט מעלה גבעול זקוף, גבוה וישר ולאורכו עלים סרגליים בעלי מעטה שיער לבנבן. העלים משמשים למאכל והן לצורכי רפואה כגון עצירת שטפי דם. הקייצת מהווה מטרד לחקלאים בהיותה עשב רע הצומח עם גידולים חקלאיים ועמיד לרבים מחומרי ההדברה. הקייצת פלשה לארץ ישראל מדרום אמריקה בשלהי המאה ה-19. התערותו של הצמח בארץ כה מוצלחת עד כי הפך חלק מנופי הקיץ המוכרים. בארץ מצויים שלושה מינים: קייצת קנדית, קייצת מלבינה ועוד מין אחד מדברי ורב שנתי שאינו גֵּר, אלא מקומי – קַיֶּצֶת שְׁלוֹשׁ-אֻנּוֹת Conyza triloba.

קייצת מסולסלת מגביהה קומה. צילום: ד"ר שרל'ה אורן

חודש אב הוא חודש שיש בו עצב על שורה של אסונות לאומיים בתולדות העם וביניהם חורבן בית המקדש הראשון וגם השני בתשעה בו. מסכת תענית במשנה מדגישה את השפעת החורבן על החודש כולו: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" (משנה, תענית ד ו). אולם היהדות יודעת לטעת בכל עצבות גם תקווה, עליה מספר 'מדרש איכה' כשהוא פורט בפנינו תמונה מחיי היום-יום של חקלאי ירושלמי החורש את אדמתו: "אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ…שמע קול אומר: מה לך לפרה, הנח אותה, שהיא צועקת על חורבן הבית ועל מקדש שנשרף היום. שמע האיש, מיד קרע את בגדיו, ותלש את שערו וצעק, ונתן אפר על ראשו ובכה … לאחר ג' שעות עמדה הפרה על רגליה ורקדה ושמחה… שמע קול אומר טעון וחרוש כי בשעה זאת נולד משיח, שמע האיש רחץ פניו וקם ושמח הלך לביתו …. " (מדרש זוטא – איכה א).

כלומר, באותו יום בו אירע החורבן יולד משיח שעתיד להביא גאולה; מהפך מדהים המתכתב היטב עם אירוע ייחודי בנדודי בני ישראל במדבר, עת בקש בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מלך מואב לקלל את בני ישראל אלא שהמכשף המגויס לשם כך, בִּלְעָם, יצא מברך, כאשר מסר מסרים שהאל שם בפיו. בין השאר, דבר על חוסנו של עם שיכול לקום כארי – שהוא אף סמלו של חודש אב: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (במדבר כ"ג כ"ד).

 

מימין: שושנת עלים המתחילה את מחזור חיי הקייצת (באדיבות – צמחיית ישראל ברשת, מייסודו של פרופ’ אבינעם דנין); משמאל: שלב אחרון של פיזור זרעים צילום: נוגן צברי

לכן, כאשר בחוץ חם, יבש ואפילו מייאש…. הטבע מוסר לנו בדרכו המיוחדת שגם בתקופה הקשה ביותר אפשר לשגשג ואף להתנשא וגם מן הצמחים הפשוטים שבצדי הדרכים ניתן לקבל השראה.

 חודש טוב ומנחם!