כַּרְפַּס הַבִּצּוֹת Apium nodiflorum

צמח חודש נִיסָן - כַּרְפַּס הַבִּצּוֹת Apium nodiflorum
משפחת הסוככיים Apiaceae
ערבית: כַּרְפַּס

סימני פסח:
קַדֵּשׁ
וּרְחַץ
כַּרְפַּס
יַחַץ
מגִּיד
רַחְצָה
מוֹצִיא
מַצָּה
מָרוֹר
כּוֹרֵךְ
שֻׁלְחָן
עוֹרֵךְ
צָפוּן
בָּרֵךְ
הַלֵּל
נִרְצָה

טעימת כרפס מתרחשת עם תחילתו של הסדר, מיד לאחר הקידוש; טובלים חתיכת כרפס במי מלח, מברכים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" וטועמים. למעשה זו הראשונה בסדרת טעימות סימליות ומסבירות המלוות את ה'סדר' שמכתיבה ההגדה. קריאת המילה "כרפס" בהיפוך, מן הסוף להתחלה, מגלה: ס' (בגימטריה – 60) +"פרך", כנגד שישים ריבוא (שש-מאות אלף) שעבדו בפרך במצרים ולאחר ציון עובדה מהותית זו, נוכל לצאת לסיפור הגאולה ולמשמעויותיו.

כַּרְפַּס הַבִּצּוֹת, צמח בר אכיל ממשפחת הסוככים שכיח במים רדודים ובשוליהם בצפון הארץ ובמרכזה, המזכיר בטעמו גזר או סלרי. זהו עשב רב-שנתי קירח, העלה שלו גזור ומנוצה פעם אחת לאונות רחבות היושבות על הציר המרכזי. הכרפס הוא צמח המתפשט במרחב בזכות שורשים הנאחזים באדמה הנשלחים ממפרקים המצויים בגבעולים. הוא פורח מן האביב ועד לחורף (אפריל – אוקטובר) תקופת פריחה כה ארוכה שכזו מתאפשרת בהיותו צמח הסמוך על מקווה מים (ומכאן שמו) וכמעט שאינו מתמודד עם תנאי יובש. הפרחים לבנים, ערוכים בסוככים קטנים שבבסיסם כ-5 חפיות. תפוצתו העולמית בחצי הכדור הצפוני ובאזורים הטרופיים. ברפואה עממית משמש הכרפס כסם ממריץ, כחומר אנטי דלקתי, מסייע במחלות טחול וממריץ יצירת חלב בקרב נשים מניקות. אמנם אין וודאות כי מדובר בכרפס המוכר לנו, אך התלמוד מבהיר: "מאי אסותא? טיגנא בדובשא או כרפסא בטילייא" (מהי בריאות? צמח הקרוי טִיגְנָא מעורב בְּדוּבְשָׁא [דבש] אוֹ כַּרְפָּסָא בְּטִילְיָיא כרפס ביין((בבלי, עבודה זרה, כח ע"א(1)

את הכרפס תִּרְבְּתוּ ולמדו לגדל בגינה, כך הוא מוכר לנו בשם – סלרי.

הרמב"ם מונה שלושה מיני כרפס. יתכן כי 'כרפס של נהרות' הוא כרפס הביצות בו אנו מתמקדים: "שלושה שמות ממין אחד כיצד: כגון כרפס של נהרות וכרפס של אפר וכרפס של גינה אף על פי שלכל אחד מהן שם בפני עצמו הואיל והן מין אחד, מצטרפין לתבל" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט"ז)

אין כמו חג הפסח על מנהגיו הרבים להפוך לחוויה רב-חושית המנכיחה את החג בעורקינו ובנשמותינו: טועמים, מריחים, מרימים ומצפינים, שואלים, שרים ומשיבים… דרך חוויתית ביותר העוברת כך מדור לדור. "מה נשתנה הלילה הזה?" בכמה וכמה סממנים ובין השאר, שתי פעמים של טבילות ירק: האחד, הכרפס במי מלח והאחר, המרור בחרוסת. מדוע דווקא כרפס?? עובדה תמוהה … ואולי היא זו העומדת בבסיס הסקרנות שתלווה אותנו בקריאת ההגדה ובסיפור היציאה ממצרים.

אם כך ברור כי שולחן הסדר מְזַמֵּן לנו כמה צמחים וחשוב להקדיש תשומת לב ולכל אחד מהם; כל צמח מביא עמו סיפור ותובנה ואלה מצטרפים יחד לשיר שכולו טבע רוח ומסורת שקשה לנתק.

חג שמח כשר ומעניין

__________

(1)  לקריאה נוספת – פורטל הדף היומי