הלוח העברי

לצעוד עם הזמן - מן הטבע אל הלוח העברי

מודעות האדם לחשיבותו של הזמן הגיעה לשיאה בקביעת לוח השנה. במהלך הסיור נתייחס אל הקשר שבין הטבע המתחלף ללוח הקבוע. למרות שבלוח העברי חודשים ירחיים, הוא צמוד באופן מלא לעונות השנה. השילוב נעשה על ידי עיבור השנה. נברר מה היו הקריטריונים לעיבור השנה בטרם נקבע הלוח הקבוע.

מנושאי הסיור לכיתות ז'-י"ב

"לכל זמן ועת לכל חפץ" – המודעות לזמן מימי הבריאה, האדם הראשון והלאה. מהו הסדר העולמי שנקבע לאחר המבול ומדוע יש בו ראייה ארץ ישראלית? האם קיימות בארצנו ארבע עונות?

מושגי זמן – התייחסות לזמן מנקודת המבט של הטבע והחקלאות: נדידת העופות, לוח גזר, מעלות אחז, נבואת עמוס, ימי הקציר, ירידת הגשמים, מצב השמש בשמים, התייחסות בפרקי אבות ועוד.

"שמור את חודש האביב" – נבדוק מקרוב את מצב שיבולי השעורה, נגלה כי "אביב" הוא שמו של שלב בהבשלת התבואה, נבין את הקשר בין חודש האביב לבין חג הפסח.

"נשכימה לכרמים" – רראשית התעוררות עצי הפרי בחודשי שבט-אדר היתה אות להבשלת הפירות במועדם. נצא אל הכרם ונבדוק את סימני ההתעוררות המוקדמים בגפנים: טיפות מים הנוטפות ממקום זמירת הזמורה – עדות למחזור מחודש של עליית המים בענפים. "נראה אם פרחה הגפן, פיתח הסמדר הנצו הרימונים…"

"הטלאים והגדיים רכים" – גילם וגודלם של בני הצאן הצעירים בחודש אדר היה סימן נוסף על פיו החליטו אם לעבר את השנה. נצפה בעדר, בגדייו ובטלאיו.

"התקופה" – נבדוק מהי "התקופה" והאם אנו מתקרבים אליה. "כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו. הניצנים נראו בארץ. עת הזמיר הגיע והתור נשמע בארצנו. התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח."
נכיר שעון שמש הנקרא "אבן השעות".

מתוך הפעילויות המוצעות:
• הכנת קלי או זמירה בכרם (בהתאם לעונות השנה)
• הכנת שעון שמש
• ביקור במכלאת הצאן
• ביקור בפסיפס העיתים
• ובמעלות אחז

*ניתן לבחור שלוש פעילויות מתוך המוצעות

לחצו להשארת פרטים >>