שִׂיחַ-אַבְרָהָם מָצוּי Vitex agnus-castus

על צמח של מקווה מים ושופרו של תשרי

ד"ר שרהל'ה אורן - אוצרת הגן הבוטני ואוריה אורן - יועץ בוטני

צמח חודש תשרי - שִׂיחַ-אַבְרָהָם מָצוּי (Vitex agnus-castus),
בערבית: ע'אר, שַגַ'רָה איבּרַהים

"זמורות בכרם מיותם,
צרובות מחום של קיץ חם
וצל ענן כבר מטייל כולו רטוב
והחריש יוצר תלמים, חומים ואדומים
וזה סימן שבא לקיץ סוף."
(מתוך השיר: סופו של קיץ/יוסי בכר)

"שלהי דקייטא קשיא מקייטא"(1) (בבלי יומא כ"ט, ע"א) ציינו חז"ל, ואכן היובש והחום שולטים כמעט בכל, פרט לצמחי מקווה המים, שזו להם שעתם הגדולה! בבית גידול עשיר במים יש עיכוב בלבלוב, עיכוב הנגרם משתי סיבות: האחת - אדמה ספוגת מים ענייה בחמצן, המהווה גורם מעכב, ובנוסף לכך נוכחות מים מורידה את טמפרטורת הקרקע, גורם נוסף ללבלוב מאוחר. כך, דווקא בקיץ ובסופו מגיעים אלה לשיא של פריחה, מצב המונע מהם תחרות על המאביקים.

שִׂיחַ-אַבְרָהָם מָצוּי Vitex agnus-castus

מהבולטים בצמחי הקיץ ובשלהי הקיץ הוא שִׂיחַ-אַבְרָהָם מָצוּי (משפחת הורבניים Verbenaceae), הגדל בגדות נחלים, ובמקווי מים בכל אזורי הארץ, להוציא את הנגב. זהו שיח גבוה (עד 2 מ'), בעל ענפים מאורכים ובהם עלים מאוצבעים, המחולקים לאונות.(2) בחורף, נמצא הצמח בשלכת. בקצות הענפים, מכבדי(3) פרחים דו-שפתניים בצבע כחול-סגול, הנפתחים בהדרגה כלפי מעלה. מראהו הגבוה והנאה של השיח, בצרוף משך פריחה מרשים (יוני-ספטמבר), הפכו את שיח אברהם לנפוץ בשימוש בגינות נוי. מסייעת לכך מערכת שורשים המעמיקה לתור אחר מי-תהום, עובדה המאפשרת לו גם להתרחק ממקור הזרימה. הזרעים הבשלים מכוסים בקליפה קשה, המכילה חומרים מעכבי נביטה, הניתנים לנטרול רק לאחר שטיפה בכמות מים המבטיחה נביטה. מהזרעים הפיקו בעבר אבקה, שעל פי האמונה שמשה לדיכוי היצר המיני, ועל כן שמשה במנזרים. באנגלית מכונה הצמח: 'פלפל הנזירות' או 'עץ הצניעות' (Chaste tree). הסוג שיח אברהם מונה 250 מינים; יש הגורסים כי בארץ מצויים שני מינים: שיח אברהם מצוי ושיח אברהם קיפח (Vitex pseudo-negundo), הגדל בגדות נחלים בצפון, אולם יש ספק באשר ליכולת להפריד ביניהם משום הדמיון הרב בין השניים.
בנאות קדומים ניתן למצוא את שיח אברהם ליד 'בריכת הערבות', שבאזור 'מעלה ארבעת המינים'. בשל קרבתו למים, מחשיבים השומרונים את שִׂיחַ-אַבְרָהָם כ'ערבת נחל', במצוות 'ארבעת המינים' הקשור בסוכות.

שמו של הצמח – 'שִׂיחַ-אַבְרָהָם' בעברית ובלטינית agnus-castus Vitex, מספר את המסורת הנקשרת אליו, הטוענת כי בשיח זה נאחז האיל בקרניו בסיפור עקדת-יצחק (בראשית כ"ב) (Vitex= חיים (ויטה); agnus=שה; =castus צנוע. כלומר: 'צמח החיים של השה התמים (יצחק)').(4) יש הסבורים כי שרה, אשת אברהם העקרה, הצליחה ללדת בעקבות שימוש בצמח זה. מחקרים גילו כי בצמח חומרים כימיים, המווסתים פעילות הורמוני מין, או מהווים להם תחליף. חומרים אלה מסייעים באיזון הורמונאלי המסייע גם בבעיות פוריות, תסמונות נשיות, הגברת חלב אצל מניקות ואף על ייצור תאי זרע. ברפואה העממית משמש הצמח נגד כאב-ראש ופרקים, דלקות מעיים, חיזוק שורשי השיער ואף שיפור הראייה.

שיח אברהם ליד

הקדוש ברוך הוא העמיד את אברהם בניסיון בלתי אפשרי, של הקרבת בנו שנולד לו לאחר עשרות שנות עקרות. אולי רק אברהם, שהיה מצוי בתוככי תהליך קליטת האל האחד וגיבוש האמונה בו, יכול היה לציית לו. בקשת האל התבררה מאוחר יותר רק כניסיון, ובסופו של דבר, העלה אברהם בתמורה אייל כקורבן: "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל… נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו… וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (בראשית כ"ב י"ג).

ראש השנה ויום הכיפורים נחשבים ימי גזרת דין לאדם: בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו…" (משנה ראש השנה א ב), אנו תוקעים בשופר עשוי קרן אייל, בין השאר, כדי להזכיר לאל את עקידת יצחק, ולעורר את רחמיו. ב-ב' בתשרי, יומו השני של החג, נוהגים לקרא את סיפור העקדה בבית הכנסת.(5)

שיח אברהם ליד

ביום בו ייפתח השער,
אפרוש ידי לאל עליון.
וכאשר יונף התער,
אומר לו אנא זכור אדון.
אדון עולם, רק אל תהיה שוכח,
העוקד, הנעקד והמזבח.
(מתוך השיר: העוקד הנעקד והמזבח/ אהוד מנור)

איל בעדר נאות קדומים (צילום: אירית שרניקוף)

אפרים וחנה הראובני כינו את הצמח גם 'אילנא קדישא', בשל ההקשר לסיפור העקדה.(6) ברשימה שכתבה חנה אודות צמחי צוף לדבורים, ציינה את חשיבות שיח אברהם דווקא בעונה בה קיים מבחר דל של צמחים לדבש.(7)

חודש תִּשְרֵי, מבשר את שלהי הקיץ ובבד בבד גם את ראשית ההכנות לקראת שנה חקלאית חדשה.
שמו הבבלי של החודש (תִּשְרֵי), 'עלה ארצה' יחד עם שבי-ציון בימי עזרא ונחמיה, בצוותא עם שמות החודשים האחרים, ומציין בתרגומו הארמי והאכדי את המילה – התחלה. הוא נקרא גם בשמות מקראיים: יֶרַח הָאֵתָנִים והַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, הנספר מניסן: "… בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (מלכים א' ח' ב').

שיח אברהם ליד

המספר שֶׁבַע התייחד במסורת: "כל השביעין חביבין לעולם" (ויקרא רבא כ"ט י"א). הוא מסמל התערבות אלוהית; מעין הכנסת הקודש אל תוך החול. חלוקה שאינה טבעית, בדומה לשבעה ימים בשבוע, שנת שמיטה או יוֹבֵל. ואנו העומדים בפתחו של ה'חודש השביעי', מצויים בין ארץ לשמיים, ונתונים בין טבע ועשייה לבין רוח ומורשת. לא נותר לנו, אלא לקדם את ראש השנה בברכת "טוּב הָאָרֶץ" (ישעיהו א י"ט) הַצָּפוּן לנו מעבודת האדמה, ולייחל לשנה מוצלחת בהיבט אנושי וערכי! היטיב לבטא זאת משורר תהילים, המאחד במילותיו את הטבע והרוח בתיאור צמח בבית גידול לח, כדוגמת שִׂיחַ-אַבְרָהָם:
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תהילים א ג)

חודש טוב ושנה טובה

__________
(1) "שלהי דקייטא קשיא מקייטא", תרגום מארמית: שלהי הקיץ קשים מן הקיץ.
(2) יש המבלבלים בין צמח זה לבין הקנביס הרפואי, בשל דמיון בין העלים
(3) מַכְבֵּד – תפרחת שבמרכזה ציר, ממנו מסתעפים ענפים קצרים הנושאים פרחים.
(4) הגר לשנר, "צמח החיים של השה התמים", טבע וארץ 257, יוני 1993.
(5) מסורת סיפור עקדת יצחק עברה לנצרות, וישו, בנו של האל, מכונה גם 'שה האלוהים' (Agnus dei), ובמסורת האיסלמית הנעקד הוא ישמעאל שרבים מהערבים נחשבים צאצאיו. המוסלמים חוגגים את הסיפור בחג הקורבן (עִיד אלְאַצְ'חא).
(6) הראובני א וח, 'גן הנביאים ורז"ל- סקירה וביאורים לרישומי התוכניות לגן. הצעה. עבודה לרצון האוניברסיטה העברית בירושלים. ע"י ד"ר אפרים הראובני עוזר מדעי מיוחד לצמחי ספרותנו העתיקה במכון לחקירת טבע א"י בהשתתפות רעיתו הגב' חנה הראובני. ירושלים, ניסן תרפ"ז. ארכיון האוניברסיטה העברית, תיק גן הנביאים, מס' 80/11. עמ' 49-1.
(7) הראובני (רדובילסקי-רובינוביץ) ח, "מקומות של צמחי דבש", השדה א (ב) (תר"פ-תרפ"א), עמ' 12.