צבעוני ההרים Tulipa agenensis subsp. Sharonensis

צמח חודש אֲדָר - צבעוני ההרים Tulipa agenensis subsp. Sharonensis

משפחת השושניים Alliaceae / Liliaceae

בערבית: קרון אלר'זאל قرنالغزال

דימויים רבים בוחרת הרעיה במגילת שיר השירים לתאר עצמה, כמו גם את אהובה – דּוֹדָהּ, למשל: "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" (שיר השירים ב א).
לפנינו שמות שני צמחים,חבצלת ושושנה. הפעם נתעכב על זיהויה של 'החבצלת' אשר חוקרים העלו מספר השערות לגבי זיהוייה: חוקר צמחי התנ"ך והמשנה עמנואל לעף (1) גרס כי הכוונה לחבצלת החוף (Pancratium maritimum), הפורחת בשלהי הקיץ ותחילת הסתיו… אולם הראובני טען כי יש בהצעה זו משום חוסר התאמה לכוונת הדוד והרעיה השרים את שירת 'אביב חייהם' בימי האביב, ועל כן קשה להניח כי בחרו בצמח הפורח בתום הקיץ.
בנוסף, חבצלת החוף הוא צמח נפוץ, יחסית, בחוף הים וברכסי הכורכר. למרות תיאורי מקומות רבים בארץ ישראל בשיר השירים, לא מוזכר ולא רק ברמז הים או חופו. (2) לכן קשה לקשר תכונות אלו עם המדרש הגורס: "אני חבצלת השרון… אני היא וחביבה אני …." (שיר השירים רבה ב א), כלומר אני ידועה!.בלשנים וחוקרים אחרים חשבו את חבצלת השרון ל-Colchicum steveni(סתוונית היורה)המוכרת כצמח רעיל, ובפי הערבים מכונה הצמח אף 'נחש' – חַיֵה ( حَيٌه ).
האם יתכן כי הרעיה התפארה בפני דּוֹדָהּ על היותה נחשית וארסית? כמו כן מותאם בית הגידול של הסתוונית בעיקר לגבעות השפלה ולהרי ירושלים ופחות לאזור השרון ועל כן נִרֵאֶה כי הצמדת החבצלת לשרון אינו הולמת וכי יש לחפש, ככתוב, צמח המאפיין את השרון.[3]הראובנים סברו כי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן מתכוונת ל-Tulipa, צמח המוכר כצבעוני ההרים, ממנו קיים תת-מין המכונה 'צבעוני השרון'Tulipa(agenensis subsp. (Sharonensisהמצוי באזור השרון. בערבית מכונה גם 'קוּרוּן אל רַזָאל' (قرن الغزال) – 'שושנת הצבי' או 'קרני הצבי' על שום העלים הערוכים בשושנת ומזכירים בסלסול (גלוניות) המאפיין לאורכם את סלסול קרני הצבי. לדעת הראובני הערבים כמו העברים השתמשו בכינוי 'צבי' לסמל דבר יפה במיוחד.(4)

מימין:  צבי ארץ ישראלי עם קרניו המסתלסלות
משמאל: צבעוני השרון בעל שושנת עלים מסולסלים

 

הראובנים טענו כי באקלים הארץ, הנע בין חום לקור, מתאפיינים צמחים רבים בחלק על-אדמתי, המתפתח בעונה הגשומה, וחלק תת-אדמתי, המסתתר בימות החום (גיאופיטים).
לכן, לדעתם נקראו צמחים הן בעברית והן בערבית בשני שמות המייצגים את המופעים השונים. לדעת הראובנים בטאו רעיון זה כבר חז"ל במדרש על "חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן" (שיר השירים ב א):"רבי יודן אמר: אני חבצלת לא היא חבצלת ולא היא שושנה, אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת הִגְדִּילָה קורא אותה שושנה חבצלת. ולמה נקראת חבצלת – שחבויה בצלה"(שיר השירים רבה א ג).(5)

הצבעוני הוא גיאופיט הפורח בחורף (פברואר-אפריל) בצבע אדום כשבמרכזו בולטים כתמים שחורים. הפרח נטול ריח וחסר צוף אך אבקניו עשירים באבקה. לצבעוני בצל חד-שנתי האוגר מזון לצורך לבלוב העלים והפרחים ובתום הפריחה והפצת הזרעים מתרוקן הבצל ובמקומו מתעורר נצר ממנו יתפתח בצל חדש. הפרח מתנוסס בודד על גבעול בגובה של כ-40 ס"מ. לפרח הצבעוני 6 עלי עטיף כששלושה (חיצוניים) מקורם בעלי הגביע ושלושת הפנימיים בעלי הכותרת.

את הצבעוני מאביקות בעיקר חיפושיות הנמשכות אל האדום ומקבלות בחיק הפרח הגדול, יחסית, אבקה מזינה וגם מחבוא או מלון לימים קרים.הפרי – הלקט הנפתח בעת ההבשלה בשלוש קשוות והזרעים המרובים בו מתפזרים בעזרת הרוח. בארץ גדלים שני זני צבעוני נוספים שאינם אדומים: צבעוני החרמון וצבעוני ססגוני.

בהולנד מוכרים שפע של זני צבעונים המזוהים עם מאפייניה של הולנד, אולם הרקע ההיסטורי למאפיין זה מקורו במזרח התיכון או בטורקיה משם מגיע הצבעוני. ההיסטוריה מלמדת כי בצלי צבעונים הוענקו כמתנה לשגריר אוסטריה מיד הסולטן הטורקי, אולם עברו עוד שנים עד אשר הותאמו זני צבעוני לאירופה כולל הולנד, המצטיינת, כאמור, במגוון צבעים.

ונקנח את תיאור הצמח בעל פרחים בולטים אלה בחזרה לארץ ישראל ולניסיון לזהות את הצבעוני עם אחד מצמחי התנ"ך, כפי שסיפרנו.

חנה ואפרים הראובני ציינו עם זיהוי הצבעוני כחבצלת השרון כי כך קם ונעור הצמח לתחייה ומאשרר את הקשר שלנו לאדמת הארץ ומאפייניה:

"משך דורות לא הכירוה חוקרי הקדמוניות, מלומדי עולם ובלשנים חשובים שוא חפשו אחריה: בדרך פלאים נגנזה מאתנו יחד עם חפצים קדושים רבים ואחרים, בכל היותם גלויים לעין כל, עד שוב הארץ לתחיה". (6)

__________

(1) עמנואל לעף – (1944-1854) רב חשוב בעיר סגד שבהונגריה, חוקר תנ"ך ותלמוד, בוטנאי ובלשן יהודי. מחבר הספר "צמחי היהודים".
(2) הראה כי משום היות הדוד והדודה רועים, חוף הים הדל במרעה אינו שטח הימצאותם.
(3) הראובני א, חבצלת, עמ' 543-544.
(4) הראובני א, חבצלת, עמ' 543-544.
(5) הראובני א, "שמות ערביים, עמ' 317.
(6) הראובני א, חבצלת השרון, עמ' 543.