עֹקֶץ-עַקְרָב אֵירוֹפִּי

על פריחה ענוגה בעיצומו של קיץ, על עקיצת עקרב ועל היסטוריה

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש אָב - עֹקֶץ-עַקְרָב אֵירוֹפִּי
Heliotropium europaeum
בערבית - رقيب الشمس עקרבינה; עוביקה
משפחת הזיפניים - Boraginaceae

אתגר עצום עומד בפני עם ישראל על אנשיו, נשיו, טפיו וצאנו העושה את דרכו במדבר אילי הארץ המובטחת, או כפי מגדיר זאת הקב"ה במילותיו: "הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם…" (דברים ח ט"ו). יחד עם תיאור הבעיה נותן המדרש פתרון בדמות 'עמוד ענן': "ועמוד ענן שהיה מקדים לפניהם הורג נחשים ועקרבים ושורף סירים וקוצים ואטד [משפיל] להם את הגבוה ומגביה את השפל ועושה להן דרך מיושר" (תוספתא, נשים, סוטה ד א).

אין ספק שעקרב מהווה איום לכל שומע! רחבעם, בנו של שלמה המלך,  משתמש בסכנת העקרב בבואו להסות את תלונות העם על גובה המטלות והמיסים הממלכתיים שהוטלו עליהם: "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" (מלכים א י"ב י"ד). בעיצומו של הקיץ הישראלי המזכיר את תנאי המדבר אנו מבקשים, דווקא, להתענג על צמח צנוע שתפרחתו מזכירה בצורתה את עוקץ העקרב המאיים, אולם מקרינה בעת ובעונה אחת גם יופי ועדינות – צמח המכונה 'עוקץ העקרב'.

צמח חודש אָב - עֹקֶץ-עַקְרָב אֵירוֹפִּי

מימין: פריחתו עוקץ עקרב עגול-עלים ומשמאל, תקריב לפרח של עוקץ עקרב אירופי . צילום נוגן צברי.

עוקץ-עקרב אירופי פורח בעונה בלתי שגרתית, בעיצומו של הקיץ ואל תוך הסתיו (מאי-אוקטובר), בפרחים קטנים ולבנים שמרכזם צהוב. זהו צמח חד שנתי המתהדר בתפרחת צפופת פרחים הממוקמים לאורך גבעול כפוף כעין עוקץ של עקרב מהלך[1], הפרחים נפתחים בזה אחר זה בכיוון מעלה ומואבקים על ידי דבורים קטנות ה'שמחות' לפגוש פרחים בעונת הקיץ דלת הפריחה.

עליו העגלגלים וגבעוליו עוטים מעטה שיער לבנבן צפוף המגן על הצמח מפני איבוד מים בשמש הקופחת. משום כך אחד משמותיו בערבית 'עוביקה' מעיד על מראהו הנדמה כמאובק. זהו צמח שתפוצתו מוגבלת בעיקר למזרח הים-התיכון. הוא נפוץ בצדי דרכים , מעזבות שדות ובבתה. החקלאים רואים בו עשב רע.

גבעולו ועליו המלבינים של עוקץ העקרב האירופי המקנים לו מראה לבנבן. צילום : נוגן צברי.

בתלמוד מופיע צמח בשם זה כצמח מרפא כנגד עקיצת עקרב, בדומה לשמו האחר בערבית عقربانة עקרבינה. שימוש בצמח זה לצורכי ריפוי מותר בשבת: "אמר אבון: לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת" (ירושלמי, שבת ע"ו א). עד היום ידוע שימוש עממי בצמח זה לטיפול כנגד הרעלן של עקיצת עקרב. בשנת 1922 (תרפ"ג) פרסם אפרים הראובני (רובינוביץ), אביו של נגה, מייסד נאות קדומים, את שמו של הצמח במאמר בשם: "חידושים בשמות הערביים של צמחי א"י ובקשר אתם בשמות העבריים" ב"ספר השנה של ארץ ישראל",[2]  ספר עשיר במאמרים אקדמיים אודות ארץ ישראל והתרבות היהודית והערבית במדור המכונה מ"העולם הערבי" .

 

עוקץ העקרב, צמח המענג אותנו בפרחיו העדינים מביא באמתחתו תזכורת לאיום מעוקצו של העקרב, איום שאנו אנשי הכרך המודרני הגדול וה'מבוטן' כבר כמעט ולא מכירים. והנה בא צמח אמיץ זה, הפורח בעיצומו הקיץ, בשיא עונת פעילות העקרבים ומציג לנו תזכורת  לאחת מן ההתמודדויות של אבותינו הן במדבר והן בנחלתם בארץ ישראל. אכן לא רק הדר ויופי יש ברבים מן הצמחים אלא גם מסר היסטורי שראוי להכיר.

 

[1] שמו הלטיני Heliotropium europaeum קשור במשיכה אל השמש (הליוס) אם כי לא כל פרחיו פונים אל השמש.

[2] ספר השנה של ארץ-ישראל, שנה ראשונה (תרפ"ג) / בעריכת א. צפרוני, א.ז. רבינוביץ וד. שמעונוביץ.
תל-אביב : הוצאת הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, [ר"ח אב] תרפ"ג. עמ' 303־319.