צמח חודש אלול - אַגְמוֹן הַכַּדּוּרִים

כאשר פוגשים בשם כגון - 'אַגְמוֹן' מיד נוצרת אסוציאציה עם אגם וכן עם גודל קטן או קָטֹן. אֲגַם מוכר לנו כמקווה מים שאינו רחב ממדים. נראה כי מקורה של המילה באכדית agammu, שם היא מסמלת בִּצָּה.
אַגְמוֹן הַכַּדּוּרִים צומח בסביבה לחה, על כן ניתן לפגוש בפרחיו גם בשיאו של הקיץ וכן בסופו. האגמון הוא עשב רב שנתי צפוף הצומח מתוך קנה שורש המאפשר לו גם התפשטות לסביבה הקרובה. התפרחות שלו בולטות במהלך כל הקיץ בשיאי הגבעולים בצורת מקבצי כדורים (בקוטר של כ-1 ס"מ) ומכאן שמו - אַגְמוֹן הַכַּדּוּרִים.

הגבעולים שלו זקופים וגובהם נע בין 70-50 ס"מ, חלקם ירוקים וחלקם בצבע חום, כאשר הם עטופים בנדני[1] עלים ואילו העלים כמעט ואינם ניכרים. הצמח נפוץ גם באדמות מלחה לחות לאורך בקעת הירדן ובמישור החוף.

אגמון הכדורים בשלב פריחה. צילום באיבות אתר "צמח השדה" https://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=157 

האגמון מופיע במקורות כנראה כשמו של צמח; הנביא ישעיהו מציין אותו פעמיים ברשימה של מספר צמחים בולטים ומתכוון, למעשה, לשליטים המייצגים אויבים: "וַיַּכְרֵת ה' מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד" (ישעיהו ט י"ג). החוקר זהר עמר מזהה את האגמון כשמו של צמח וטוען כי אגמון מייצג שם קיבוצי של צמחי מים הקשורים לבתי גידול לחים יחד עם גומא, קנה וסוף.[2]  חיזוק לשימוש בצמחי מים בולטים ושולטים בנוף ככינוי לשליטים מופיע גם בגמרא: "אמר ר' יצחק אין לך כל רגל ורגל שלא באתה בולשת לציפורי. ואמר ר' חנינא: אין לך כל רגל ורגל שלא בא לטבריה אגמון וקמטון ובעל זמורה" (בבלי, שבת קמ"ה ע"ב) הכוונה לתאר בשמות קוד פקידות רומית שבאה לגבות מיסים דווקא בעת חגים (רגלים) ומשביתה בכך את שמחת החג.

פריחתו המאוחרת יחסית של הגומא דווקא בימות הקיץ הלוהטים מאפיינת צמחים של בתי גידול לחים, היכולים להרשות לעצמם לדחות את הפריחה לשיאה של עונה קשה ביותר המסיימת את מעגל השנה. הפרחים, כידוע, הם השלב הראשון לקראת זרעים, המהווים את הבסיס להמשכיות וקיום הצמח. חודש אלול מביא בחובו לכל אחד מאתנו הרהורים של חשבון נפש ותשובה. רבים מאתנו מתכנסים בחודש זה אל תוך נפשם 'סוגרים חשבון' עם השנה החולפת ומעצבים במחשבותיהם את ראשוני הזרעים של החלטות לקראת השנה המתחדשת.

נסיים בשורות מתוך שירה של שושנה ציפורי "ושוב אתה אלול"
וְשׁוּב אַתָּה אֱלוּל
מְעֹרָב לְלֹא בִּלְבּוּל
בֵּין הַקַּיִץ וְהַסְּתָו
וּמֵעִיר אֶת הֶחָצָב.

וְשׁוּב אַתָּה מוֹפִיעַ
וּמַזְכִּיר לְכָל מוֹדִיעַ
עַל "סְלִיחוֹת" וּ"תְּשׁוּבָה"
וּבִרְכַּת שָׁנָה טוֹבָה.

[1] נדן- קרום המהווה בסיס לעלה
[2] עמר ז, צמחי המקרא, עמ' 44.