רימון Pomegranate

בין "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" והרימון

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש סִיוָן - רימון
רִמּוֹן מָצוּי Punica granatum
משפחת הכפריים - Lythraceae
ערבית: רומאן رمان

"אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים…" (משנה ביכורים א ג)  זה לשון הצווי של חז"ל במסכת בִּכּורים שבמשנה לאחר ש'צמצמו' את הצו המקראי המורה לקחת מכל פרי האדמה שגידל החקלאי: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ… וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" (דברים כ"ו א-ב).

כך יכולים אנו לדמיין את שיירת העולים לרגל אל בית המקדש, מעפילים לצליליו של חליל ובראשם שור בקרני זהב בעטרה של זית ואחריו המוני חקלאים נושאים איש איש את פאר ביכוריו: "והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלים" (משנה ביכורים ג ג ).

מן הטנא בוודאי בלט הרימון עם 'כתר' פרטי משלו בצורתו העגלגלה ובצבעו האדום, כפי שמתואר, כנראה, במגילת שיר השירים לגבי לחייה הסמוקות של הרעיה: "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים ד ג).

עלייה לרגל ציור : אהובה קליין

עלייה לרגל ציור: אהובה קליין http://ahuvaklein.blogspot.co.il

הרימון הוא שיח המגיע גם לגודל של עץ (עד 6 מ'). הוא נשיר בחורף כשגוון העלים שלו מצהיב. לעת הלבלוב באביב מצמיח הרימון עלים אדמדמים וענפים קוצניים בקצותם. לרימון פרחים אדומים ונאים בקוטר של 5-4 ס"מ ועלי כותרת עדינים ומקומטים שמספרם בין 9-5. עלי הגביע בתחתית הפרח נותרים לאחר ההפריה וגם בהתפתח הפרי בשחלה תחתית, או אז משמשים שיני הגביע מעין קישוט בצורת כתר לפרי התופח. הפרח חסר צוף ומכיל שפע של אבקה באבקנים ועל כן הוא מואבק על ידי חרקים אוהבי אבקה.

מבנה פרח הרימון באדיבות "פורטל הדף היומי" https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=2241

מבנה פרח הרימון באדיבות "פורטל הדף היומי" https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=2241

הפרי הכדורי מבשיל בקיץ ומכיל זרעים רבים עטויי ציפה מתוקה ואדמדמה (לעיתים בגווני לבן) הנאכלים, בעיקר, על ידי ציפורים המפיצות את הזרעים. את הרימון מגדלים לאכילה, לתעשיית מיץ ואף ליין לאחר תסיסה. לרימון סגולות רפואיות רבות בחומרים המצויים בקליפת הפרי, בזרעיו ואף בשורשים. אלה חומרים פּוּניקַ‏לאגינים (משמו המדעי של הרימון) המכילים חומרים נוגדי חמצון  המסוגלים אף לעכב גידולים סרטניים. המיץ שלו, כידוע, מכתים את הבגדים. יכולת זו של הישרדות הצבע מבוססת על חומרים טאניניים המצויים בעיקר בקליפתו שהיוותה מרכיב חשוב בתעשיית דיו בעת העתיקה ובעיבוד עורות. ענפים מעץ הרימון שימשו בימי בית במקדש כשיפודים לצליית קרבן הפסח מתוך סגולתם שלא להתחמם. "כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח, מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן, תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ" (משנה פסחים, ז א). הרימון הוא אחד משבעת המינים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן  וּדְבָשׁ" (דברים ח ח). נראה כי מוצאו של הרימון באזור אירן, אך הוא התאזרח באזור הים-תיכוני כבר לפני כ-4,000 שנה.

שלבים בהבשלת הרימון מפרח לפרי בשל

שלבים בהבשלת הרימון מפרח לפרי בשל

חג שבועות, המקובל במסורת העברית גם כמועד מתן-תורה, מסמן את העיתוי בו הוענקה התורה לעם ישראל, תורה שהוותה עמוד שדרה לעם ושמרה על ייחודו ואחדותו על פני דורות ואירועים, כאשר היה עם ישראל מפוזר על פני יבשות. היכולת להעביר את התורה וערכיה מדור לדור היא סוד הישרדותו של עם ישראל. חז"ל ראו בסידור המופלא של הגרעינים בפרי הרימון את הדור הצעיר היושב ולומד את תורת ישראל: "אלו התינוקות שיושבים ועוסקים בתורה ויושבים שורות שורות כגרעיני רמונים" (שיר השירים רבה ו י"ז). עיתוי הבאת הביכורים החל משבועות (המכונה אף 'עצרת') מהווה גם הוא אות לאחדות עם שארצו החקלאית מגוונת בשלל סוגי אקלים שאינם מבשילים את פירותיהם בעת ובעונה אחת: "אין מביאין הביכורים קודם לעצרת. … " (משנה ביכורים א ג). נסיים את 'מסענו' בהגיע תהלוכת הבכורים אל ירושלים וננסה לדמיין את קבלת הפנים בה זכו העולים לרגל: "הגיעו קרוב לירושלים… וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום" (משנה ביכורים ג ג ).

 

חודש טוב, חודש של הבנה בחשיבות התורה – "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א ח)