אֵלַת הַמַּסְטִיק - מסטיק שימושי מהטבע

צמח חודש טבת - אלת מסטיק Pistacia lentiscus
משפחת האלתיים - Anacardiaceae
בערבית- מסתיכּ, סריס או בוטום עדיק بطم عدسي

הבה ניתן דעתנו על 'השרף', כן, אותו חומר דביק המופרש מצמחים שונים ולעיתים מעורר כעס ותסכול כשהוא נדבק לבגד. מהו תפקידו של השרף?? אז זהו, תפקידו של  השרף לא לחלוטין ברור, אך ההשערה היא שהוא משמש לצורכי הגנה מפני חרקים ומזיקים אחרים וכן לסתימת חתכים ופצעים בצמח מחדירת מזהמים, טפילים ופטריות.
יש להבחין בין שני נוזלים היוצאים מן נצמח בעת פגיעה בו: מוהל הצמח (sap) שהוא נוזל מבוסס על מים, בו ממומסים חומרים שונים הנעים בצמח בצינורות הובלה, אשר ניתן להקבילו ל'דם' הזורם בגוף בעלי חיים. חומר אחר המופרש הוא 'שרף' (resin) המבוסס על שמנים נדיפים הנוצרים בצמח ואינו מסיס כלל במים, כי אם בכוהל או באתר. תפקידו, כאמור, שונה ועדיין נמצא בתהליך מחקרי. שימושיו של השרף רבים, כמו לעיסה, קטורת, תרופות, דבקים ועוד… וכזה הוא גם שרף אלת המסטיק, שעומדת במרכז מאמר זה.

אלת המסטיק נפוצה בארץ ישראל בחבלי האקלים הים תיכוני מרמת הגולן ועד לספר המדבריות, היא ירוקת-עד ומופיעה בדרך כלל כשיח צפוף ועשיר למראה, היכול להגיע גם לגובה של 2 מטרים. בקרבת חוף הים בשל הרוחות והרסס השיחים מקבלים מראה של כרים רכים ומעוגלים. העלים של אלת המסטיק מנוצים ומסודרים בדרך כלל בשלושה זוגות גלדניים, כלומר 'קשוחים' למגע, בשל שכבת שעווה המכסה אותם לצורכי הגנה.

עלים מנוצים וגלדניים של אלת מסטיק. צילום: נוגן צברי

אלת-המסטיק פורחת באביב (אפריל-מאי); האלה היא צמח דו-ביתי, כלומר יש צמח הנושא אך ורק פרחים נקביים וצמח אחר זכריים בלבד. לפרחים צורת מכבד צפוף בגוון אדמדם. הפרחים מואבקים בדרך כלל על ידי הרוח והפירות מופיעים כאשכול אדום שבהדרגה משחיר. צבעם האדום של הפירות מושך ציפורים, הנהנות לאכול מהם ומסייעים בכך להפצת הזרעים.

בצד ימין פריחה נקבית של אלת מסטיק ובצד שמאל אשכולות של פירות . צילום: נוגן צברי

פירות בשלים של אלת מסטיק, חלקם כבר השחירו. צילום: נוגן צברי.

המונח 'מסטיק' הנצמד לשמה של אלת המסטיק מעיד על שרף ייחודי ואיכותי אותו מפריש הצמח, שרף ששימש כבר בימים קדומים לשימושים שונים הבאים לידי ביטוי בכתבים עתיקים וביניהם כתבים יהודיים. לשרף קראו 'מסטיקא' או 'מסטכה', או 'מסטיכין': אין לועסין [מוסתכין] בשבת, אימתי בזמן שמתכוין לרפואה אם מפני ריח הפה הרי זה מותר" (תוספתא, שבת, י״ג). מקור זה מעיד כי אבותינו היו נוהגים ללעוס את שרף אלת המסטיק לטעם טוב וחיטוי חלל הפה, אולם חל איסור על לעיסה שכזו בשבת, עם החרגה לסובלים מריח רע רע מהפה. עד היום ישנן ארצות, כגון אתיופיה, בהן נהוג ללעוס עלים של אלת מסטיק כדי לנקות את השיניים והפה וכן קיים שימוש בשרף בתעשיית משחות השיניים.
בני משפחת הראובני, מייסדי נאות קדומים, זיהו בעקבות חז"ל את אלת המסטיק כ'צֳרִי', המוזכר, למשל, ברשימת המוצרים שנאספו כשי ל'איש' במצרים, שלימים יסתבר כיוסף, הבן והאח האבוד: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית מ"ג י"א). צֳרִי מוכר גם כמילה נרדפת לתרופה: ”הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי" (ירמיה ח כ"ב) ובענייני רפואה נוכל, על פי הראובנים, להוסיף גם את הכינוי 'עַזָק' לצמח אלת המסטיק, ככינוי לאחד המוצרים הרפואיים אותם ניתן להפיק מן השרף, במקרה הבא מוזכר טיפול בכבשה מיד לאחר גז הצמר: "משעה שגוזזין אותה טומנין לה עזק בשמן ומניחין לה על פדחתה כדי שלא תצטנן" (בבלי, שבת נ"ד ב). רש"י ואחרים פרשו 'עזק' כצמר גפן או דבר רך אחר. לדעת הראובנים כינוי זה מייחד את פרי אלת המסטיק מתוך הסימוכין: "נכרי שהיה צווח ואומר בואו וקחו לכם פירות עזקה" (תוספתא (צוקרמנדל) דמאי ה ה). בערבית מכונה הצמח 'סריס- עדק'.

מימין , גושי שרף אלת המסטיק צילום מאתר ויקיפדיה, משמאל סוכריות משרף של אלת מסטיק ביוון, צילום: ד"ר טובה דיקשטיין

בעונה זו של השנה מסיימת אלת המסטיק לפזר את פירותיה, על הזרעים המסוגלים להבטיח לה המשכיות קיום. בד בבד האלה אינה מפסיקה את הנתינה רבת הפנים והשימושים לאדם ולצרכיו השונים. בדרומו של האי כיוס שביוון מצוי אזור המכונה- "מסטיכוחוריה", בתרגום – 'כפרי המסטיק' על שום גידול אינטנסיבי ותעשייה הסובבת את אלת המסטיק, על שימושיה המגוונים.

לסיכום כדאי להזכיר לכל אחד מאתנו כי אנו יכולים לחזק ולהתמיד את ההערכה לטבע הסובב אותנו, טבע הסובל כה רבות בעידן הבנייה, התיעוש והזיהום המתלווה אליהם ונושא עמו ברכה בשקט ובענווה לאדם ולחי .

 

חודש טוב ומתחשב בערכי טבע וסביבה!