אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם Pinus halepensis

בין 'יֶרַח זִיו' לעץ אורן

ד"ר שרה'לה אורן

צמח חודש אִיָּר (אייר) - אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם Pinus halepensis
ערבית: סנוֹבַּר صنوبر

בחודש אייר 'מרבין' לספר בתקומת עם ישראל בארצו. בין סיפורי הקוממיות, נמצא גם מקום חשוב לְאֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם, הנפוץ באזורי הארץ בְּחורשות המעטרות ירוק את הנוף, וממלא תפקיד חברתי-בריאותי להמוני בית ישראל, התרים אחר פינות חמד, לבלוי ולנופש.

סיפור נטיעת האורן מתחיל בתקופת המנדט הבריטי, ובמדיניות הקק"ל שנטבעה אותה עת. שני הגופים עבדו במקביל תוך נטיעת מגוון עצים, כאשר בשנות ה-30 הפך האורן לעץ המועדף, לאחר שהוכיח סתגלנות לתנאי יובש, וקצב גידול מהיר. מדיניות הנטיעה, נבעה ממצב עגום של תכסית הארץ בשלהי השלטון התורכי; על פי מחקרים, נותרו בארץ בסוף המאה ה-19,רק כ-100 קמ"ר יערות טבעיים, לאחר שנים של רעיה לא מבוקרת וכריתה. קק"ל לקחה על עצמה גם את תפקיד הייעור והחלה בנטיעה של עצי אקליפטוס (בעיקר), בהר, באזורים מוכי ביצות ובמטרה לייצב חולות.(1)

אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם Pinus halepensis

השלטון הבריטי ייעד שטחים נרחבים לשמורות יער במסגרת תוכניות מתאר, שנועדו ליער ממשלתי. לעומת זאת, יערות קק"ל ניטעו בקרקע פרטית שנרכשה. היער הראשון שניטע בידי קק"ל היה 'יער הרצל',(2) שליד חולדה. שם ניטעו מיני עצים וביניהם, אורן הצנובר(3) (Pinus pinea), שנקלט יפה בתחילה, אולם התייבש בימי שרב לאכזבתו של יוסף וויץ,(4) ראש מחלקת פיתוח הקרקע והייעור בקק"ל.

חלק מן הקרקעות שרכשה קק"ל לא התאימו לגידולי שדה, מטע או כרם, חלקם אף לא תאם את תוכנית ההתיישבות, לכן נטיעת אורנים נתנה פיתרון להכרזת חֲזָקָה על הקרקע. לפעולת הנטיעה הרחבה היתה גם סיבה חברתית- כלכלית, שכן היא ספקה פרנסה לעולים הרבים במשתלות, בנטיעה ובטיפול ביערות. שטח 'נאות קדומים' נמצא בחלקו בתחום 'יער בן שמן', אחד היערות הראשונים שֶנִּטְּעוּ על ידי קק"ל.(5)

עצי האורן המחטניים, הזכירו למייסדי הארץ את הנופים האירופיים אותם נטשו. ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אמר על מבצע הייעור את המילים: "יש לזקוף את העבודה הגדולה הזאת, בעיקר לזכות הקרן הקיימת… לא נוכל להתחרות באגמים לא רק עם פינדלנד, אלא גם עם קנדה, נורבגיה, שבדיה וארצות אחרות. אבל אין שום סיבה מדוע לא תהיה ארצנו מכוסה יערות ועצים בכל מקום ששם אפשרי הדבר, ואין מקום שהדבר אינו אפשרי בו… 300,000 דונם נטיעות אין זו מִלְתָא זוּטָרָא אבל זו התחלה בלבד".6 המשוררת לאה גולדברג, היטיבה לבטא את התחושה בשירה – אֹרֶן.

איצטרובל זכרי בעת פיזור גרגרי אבקה צילום: נגה הראובני, נאות קדומים

כָּאן לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַקּוּקִיָּה.
כָּאן לֹא יַחְבֹּש הָעֵץ מִצְנֶפֶת שֶׁלֶג,
אֲבָל בְּצֵל הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה
כָּל יַלְדוּתִי שֶׁקָמָה לִתְחִיָּה…

אוּלַי רַק צִפֳּרֵי-מַסָּע יוֹדְעוֹת –
כְּשֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם –
אֶת זֶה הַכְּאֵב שֶׁל שְׁתֵּי הַמוֹלָדוֹת.

אִתְּכֶם אֲנִי נִשְׁתַלְתֵי פַּעֲמַיִם,
אִתְּכֶם אֲנִי צָמַחְתִּי, אֳרָנִים,
וְשָׁרָשַׁי בִּשְׁנֵי נוֹפִים שׁוֹנִים

אורן ירושלים גדל בר באגן הים התיכון המזרחי, ובארץ ישראל באזורים בהם 300 מ"מ גשם ויותר, בעיקר בקרקע רנדזינה.(7) אולם כיום, נותרו בארץ אורנים טבעיים במקומות בודדים, ורוב חלקות האורן ניטעו באורח יזום בשטחים גדולים בעיקר באזורי ההר, מהגליל ועד לדרום הרי יהודה. האורן עץ מחטני, ירוק עד ממשפחת האורניים (Pinaceae),המגיע לגובה של 10-8 מ' ואף יותר, כשהוא יוצר מרבד של מחטי אורן על הקרקע.

לאורן תכונה ייחודית של יצירת מיקוריזה (סמביוזה עם פטריית האורניה המצויה על שורשיו), המסייעת לו בקליטת חומרים חשובים כגון ניטריטים מהקרקע. בחלקיו השונים של האורן 'ביבי שרף', המייצרים שרף והופכים את העץ לדליק. האורן שייך לקבוצה מיוחדת של צמחים המכונה פירופיטים (Pyrophytes), שפירושו עץ מותאם לאש. חום השריפה גורם לפיצוץ האצטרובל והזרעים המצוידים בכנפיים נישאים ברוח ונזרעים באפר. הגשם הראשון שלאחר השריפה מביא לנביטה רבה של האורן.

האורן הוא עץ חד-ביתי וחד-מיני, כלומר באותו פרט קיימים אצטרובלים זכריים, המצויים בדרך כלל לצידי הענפים ואילו האצטרובליות הנקביות, מרוכזות בקבוצות צפופות בראשי הענפים. עם בוא הימים החמים באביב, מתמלא האויר במיליוני גרגרי אבקה, הנשאים ברוח אל הפרחים הנקביים. מכאן מתחיל תהליך של שלוש שנים, עד אשר האצטרובל הנקבי מבשיל. רק אז נפתחים קשקשי האצטרובל, ומאפשרים לזרעים, המצוידים בכנף לעוף ולמצוא מקום חדש. אורך חיי האורן קצרים יחסית, כ- 150-100 שנה, פה ושם מצויים גם עצי אורן שהאריכו ימים.

לאורן תפקידים חשובים במערכת האקולוגית ובתעשייה. אורנים נחשבים לעצי ייעור ראשייםכ ולעצים הנכרתים במספרים הגדולים ביותר מבין עצי התעשייה בעולם, כשהם מובילים בתעשיית יצור הנייר והרהיטים. שרף האורן הוא אחד המרכיבים ביצור טרפנטין, המשמש למטרות שונות. מן האורן מפיקים אף עִיטְרָן, נוזל סמיך כזפת (זפת עצים), הנוצר מזיקוק עצים מחטניים כאורן, ברוש, ארז או ערער.(8)

לגבי אזכור האורן במקורות חלוקות דעות פרשנים; יש הרואים בו את 'עץ השמן': "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" (נחמיה ח', ט"ו). יש המזהים אותו כ'בנות שוח': "בנות שוח… מפני שעושות לשלש השנים" (בבלי ראש השנה ט"ו ע"ב). במקרא מוזכר האורן פעם אחת כעץ סרק, הניטע לשימושים שונים: "לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר; נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל" (ישעיהו מ"ד, י"ד).

לדעת אילת השחר ונגה הראובני, מייסד נאות קדומים, נעוץ מקור שמו של האורן בגוון ירוק בהיר המאפיין אותו. בהירות זו מבליטה אותו בהשוואה לשאר העצים, בעיקר בימים שטופי שמש, ולכן נגזר שמו מ'אור' בתוספת ן'.(9) עניין האור חובר למצלול שמו של חודש אייר, המזכיר אור, ומכונה במקרא – 'יֶרַח זִיו'. בחודש זה החלה בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך: "בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו" (מלכים א ו ל"ז). חכמים נמקו את הכינוי באור הגובר בחודש זה וברעננות צבעי הצמחים: "בירח זיו שבו זיוו של עולם הצמחים ניכרין והאילנות ניכרין" (ירושלמי ראש השנה ו', ע"א); "זיו, ענין זוהר ונוגה… וחודש אייר נקרא זיו…" (מצודת ציון למלכים א', ו')

לאורן סמליות מיוחדת בממשק הקיים בין יום הזכרון לשואה, החותם את חודש ניסן, לבין תאריכים מיוחדים באייר, המהווים אבני דרך מרכזיות בתולדות העם והארץ; יום הולדתו של חוזה המדינה – בנימין זאב הרצל (י' באייר), יום העצמאות, ויום ירושלים.(10) עצי האורן הרבים הנטועים בארץ(11) משקפים את הריבונות הציונית במרחב ואת עוצמת העשייה והמאמץ הפרטי והקבוצתי שנעשה עד כה במדינה, מהם ניתן להאיר הלאה אל משימות אשר עוד לפנינו. שירה של רחל המשוררת 'אל ארצי', שנכתב לפני כמאה, מדבר בזכות הבניה והנטיעה, שאפשר ויתפשו יום אחד את מקומם של כיבושים וקרבות אמן ואמן!!!

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת.
רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.

חודש טוב!

__________

(1) א. טל, הסביבה בישראל, עמ' 54.
(2) יער הרצל– נקרא גם 'יער חולדה', בשל קרבתו לקיבוץ חולדה. זה היער הראשון שניטע על ידי הקק"ל בשנת 1907, לזכרו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל שנפטר ב- 1904.
(3) אורן הצנובר – כונה בעבר גם אורן הסלע או אורן הגלעין על שום זרעיו הגדולים המשמשים למאכל (פִּנְיוֹנֵס).
(4) יוסף וויץ – 1972-1890, מראשי הקרן הקיימת לישראל, עסק בהתיישבות ובייעור, כונה 'אבי היערות', ושימש כמנהל ראשון של מינהל מקרקעי ישראל. בין השאר, אחראי לחכירת הקרקע להקמת 'נאות קדומים', לאחר שבתחילה התנגד למתן השטח. כתגובה, נסע נגה לבן גוריון, שהכיר ואהד את רעיון נאות קדומים, לשדה בוקר. בן גוריון צלצל לוויץ ואמר: "וייץ, ממה אתה מפחד? שנגה הראובני יקח 1,500 דונם ויברח אתם לחוץ לארץ?". יודן א, "נאות קדומים חלום עלי אדמות", טבע הדברים 28 (1998).
(5) בשנת 1905, נקנו אדמות באזור, מתוך כוונה להקים בית חרושת לשמן, כשלצדו כרם זיתים ('כפר הנוער בן שמן' של ימינו). אולם, כרם הזיתים לא עלה יפה וב- 1915, בית החרושת נשרף. הוחלט אז על נטיעת עצי סרק, נקנו אדמות נוספות ושטח הנטיעות התרחב. כיום מהווה 'יער בן שמן' היער הגדול במדינה, ומשמש כריאה ירוקה לגוש דן הסואן והצפוף. http://www.kkl.org.il/tags/
(6) ד. בן גוריון, דברי ימי הכנסת. 17 בדצמבר 1962, עמ' 474-472. מתוך: א. טל, הסביבה בישראל, עמ' 110.
(7) רנדזינה – קרקע הנוצרת מבליה של סלעי קירטון (גיר רך) וחוואר, בשיתוף רקב צמחייה מקומית, צבעה חום-אפור.
(8) ז.עמר וא. שוויקי, במה מדליקין, תשס"ג. עמ' 79.
(9) בדומה לברק+ן, ראה: הראובני נ וא.ה, "הארז והארן, ההדר והערבה – מנין נגזרו שמותיהם?", השדה כ"ט (תש"ט), עמ' 108-107.
(10) בנוסף, בחודש אייר – חודש זיו, החודש השני לספירה מניסן, החלה הקמת בית המקדש בידי שלמה המלך.
(11) חשוב לציין כי בשנים האחרונות, חל שינוי במדיניות הנטיעה של קק"ל, הבוחרת לטעת מבחר מעצי חורש ים-תיכוני בנוסף לאורן, כמו: כליל החורש, שקד, חרוב, לבנה, אלה, אלון ועוד. כמו כן נוטעת הקק"ל מין נוסף של אורן המכונה אורן קפריסאי (ברוטייה Pinus brutia) בשל עמידותו הטובה בעיקר כנגד מזיק בשם: טוואי התהלוכה Thaumetopoea.