נֵץ-חָלָב צָרְפָתִי - עשב לא נודע?

צמח חודש שבט - נֵץ-חָלָב צָרְפָתִי Ornithogalum narbonense
משפחת האספרגיים - Asparagaceae
ערבית - לְבַּאן نجمة بيت لحم (כוכב בית לחם)

לעיתים קרובות צווים וקביעות במקורות ישראל פותחים לפנינו 'צוהר' לעשייה השוטפת ולחיי היום-יום בתקופות המקרא וחז"ל, בין השאר גם לשמות צמחים לא מוכרים, כמו אלו המופיעים במשנה, מסכת שביעית ז' ב': "וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ: כָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, וּמִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית, אֵין לוֹ בִּעוּר וְאֵין לְדָמָיו בִּעוּר. אֵי זֶהוּ? עִקַּר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וְעִקַּר הַדַּנְדַּנָּה, וְהָעַקְרְבָנִין, וְִהַחַלְבִּיצִין, וְהַבּוּכְרְיָה. וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין? הַפּוּאָה וְהָרַכְפָּא. יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית; אֵין לָהֶם בִּעוּר, וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר".

בולט כי רצף השמות המודגשים הם צמחים שהיו מוכרים לחז"ל כצמחי מאכל וכצמחי צביעה, כלומר ניתן היה להפיק מאחד מחלקי הצמח פיגמנטים (צבענים) שהיו יקרים אותה עת. הרשימה המובאת בזה מרתקת ודורשת מחקר, אך אנו נתמקד ב'חלביצין': החלביצין או הלביצין, המופיע שוב בגרסה אחרת של רשימת צמחי כביסה, שבהם חומרים פעילים שסייעו בתהליך הכביסה בעבר: "אמר רב יהודה זה אהלא והתניא הבורית והאהל אלא מאי בורית כבריתא ורמינהי הוסיפו עליהן הלביצין והלעונין הבורית והאהל…" (בבלי, נידה, ס"ב ע"א)

עדיין נותרנו עם חידה לגבי זיהוי הצמח. גם פרשנים, כגון הרמב"ם בפירושו למסכת שביעית על החלביצין והבוכריה כותב: "והחלביצין והבוכריה – עשבים לא נודעו". חשוב לדעת כי לעיתים לצמח היו יותר משם אחד; למשל כינוי מסוים המתאים לצמח כולו, כינוי אחר לחלק ייחודי בצמח או לנוזל המופק ממנו.

בתלמוד הירושלמי מוצאים במקום 'חלביצין' כינוי אחר ומוכר יותר – 'נץ חלב': "כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין…איזה זה עלה הלוף השוטה ועלה הרנדא העולשין והכרישין הרגילא ונץ החלב…" (ירושלמי שביעית ז א)

פריחת נץ החלב הצרפתי בנאות קדומים. צילום: נוגן צברי

הפרשן ברטנורא(1) הציע שני פירושים; האחד מתייחס לצבע הפרחים, והאחר לנוזל המופק ממנו: "ונץ החלב – פרחים לבנים כחלב. פירוש אחר עשב הוא כשנחתך יוצא ממנו חלב". וכך ממשיכים פרשנים ומציעים שורה של צמחים מתאימים לכינוי, חלקם בעלי נוזל לבן ואחרים בעלי פרחים לבנים.
הרימב"ץ(2) בפירושו לשביעית ירושלמי: "מהו חלבצים, ביצי נץ חלב, פי' שרשי נץ החלב דומים לביצים". במילונים הסוריים (ארמית) מתורגם 'חלביצא' ל -,ornithogalum שהוא הסוג 'נץ חלב'. תרגום שמו הלטיני (ornithogalum) הוא 'חלב ציפורים'.
לכל הרשימה המורכבת שלעיל הוסיפה משפחת הראובני אפשרויות אחרות כגון, שורש העירית(3) (Asphodelus microcarpus), שפקעיותיו נראות כביצים, כשם שמוזכר, כאמור, בתלמוד הירושלמי: "חלבצין ביצי נץ חלב" (ירושלמי שביעית ז) או סחלב אנטולי (Orchis anatolica) שהפקעת שלו מזכירה בצורתה ביצה.

כך מכל ההצעות הבולטות אנו פוגשים בצמח 'נץ החלב', סוג אשר מופיעים ממנו בארץ 12 מינים, כמו נץ חלב הררי, נץ חלב מפושק ועוד. ביניהם, מצוי גם 'נץ חלב צרפתי' השכיח בנופי נאות קדומים. עליו הסרגליים של נץ החלב מופיעים לקראת האביב (פברואר- מרץ) בשדות בור, שדות מעובדים ובבתה בצפון הארץ ובמרכזה מציצים הישר מן הבצל ללא גבעולים.

לצמח בצל המכיל חומרים רעילים, אולם לאחר הרתחה/צלייה ניתן לבשל ממנו תבשילי בצל או להוסיף אותו לתיבול מאכלים אחרים. בהמשך, מוציא הבצל בצלצלים קטנים המשמשים כריבוי וגטטיבי בנוסף על יצירת הזרעים. העובדה כי הבצל יכול לשמש לאכילה (לאחר בישול) מובילה לזיהוי נוסף של הצמח עם ה'חריונים/ דביונים': מדובר במצור של הדד , מלך ארם, על העיר שומרון ועל הרעב הכבד בעקבותיו: "וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן … עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (דִּב) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף" (מלכים ב ו כ"ה). אמנם בקריאה ראשונה ניתן להבין כי בעת רעב כבד גם לשלשת יונים היוותה פתרון לעת מצוא, אולם מן האמור לגבי בצל נץ החלב , יתכן והכוונה היא לשימוש בבצלים של צמחי בר שצורתם מזכירה, כאמור, ביצי ציפורים.

באביב (מרץ-אפריל) מופיע עמוד תפרחת ובראשו פרחים לבנים (המזכירים את צבעו של החלב) בקוטר של 1.5-1 ס"מ. צורת הפרחים מאפיינת את משפחת האספרגיים Asparagaceae (לשעבר, שושניים – 6 עלי עטיף, 6 אבקנים). בצדו החיצוני של עלה העטיף נמשך פס ירוק לאורך כסימן היכר חשוב.

נץ החלב. צילום: נוגן צברי

אם לא די לנו בעומס ההשערות ואי הוודאות בזיהוי ברור של צמח, נץ החלב מביא עמו גם מסורת נוצרית מוכרת, לפיה פרחיו הלבנים והבולטים הנראים ככוכבים לבנים מכונים בפי הנוצרים 'כוכב בית לחם', כאשר הם מזכירים את סיפור הכוכב שזרח בשמי הלילה כאשר חיפשו שלושת האמגושים (חכמים) את ישוע הרך ואמו מרים: "וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח הלך לפניהם עד אשר בא ויעמד ממעל לאשר היה שם הילד. ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד. ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפלו על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר" (הבשורה על פי מתי ה ב-י"ב).

הצמח 'נץ חלב' מעורר בכינויו תהיות הנובעות מזיהוי לא ודאי של צמח המופיע במקורות. הוא מהווה דוגמא לידע העשיר וההכרות הקרובה והאינטימית של חז"ל ואבותינו בכלל עם עולם הצומח הארץ ישראלי העשיר, אשר היווה חלק ממסכת חייהם היומיומי לשימושיו השונים. אנו שהתרחקנו מהווי החיים ומנופי הארץ של אבותינו עומדים לא פעם מול חידות ותהיות. כדאי , אפוא, שנקשיב למילותיהם של חנה ואפרים הראובני, אנשי העלייה השנייה: "בראש וראשונה יש להכיר היטב את צמחי ארץ- ישראל ותכונותיהם…. " ובמקום אחר: "כעת בשוב בני ישראל לארץ להחיות את שממותיה, ואת נפשם בתוכה…. גם צמחיה הולכים ומגלים את פניהם אחד אחד… עלינו לטפל בכל מאמצי כוחותינו בגידול עץ החיים בלבבות, בספר ובשדה יחדיו".

חודש טוב, חודש של הכרות עם צמחי הארץ

1. רבי עובדיה מברטנטרא – (1515-1440) רב ופרשן בירושלים בתקופה הממלוכית
2. הרימב"ץ – רבי יצחק בן מלכי צדק מסימפונט- דרום איטליה (1150-1070), פרשן המשנה.
3. עירית – בלשון הראובנים כונתה יבלית, על שם סגולת חומר רפואי המצוי בשורשיה לרפא יבלות.