שַׁבְרָק דָּבִיק

על צמח אחד שמעז להתמודד עם השרב - שברק דביק

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש סִיוָן. - שַׁבְרָק דָּבִיק Ononis pubescens
משפחת הקטניות (פרפרניים) Fabaceae
ערבית: דבֵּייקָה, שברק شبرق

אֵיזֶה יוֹם, אֵיזֶה יוֹם!
הָעוֹלָם נָמוֹג מֵחֹם,
רְאוּ, הַוָּדִי כְּבָר חָרַב
מִשָּׁרָב.
(מתוך: שרב/לאה גולדברג)

האביב מאחורינו והחום והשרב כבר שולטים במרחב ואנו עדים להסתלקותם של המוני צמחים התלויים בחסדי אדמה רוויה ולחה שאפיינו את ימי האביב. מאידך, עומדים גאים צמחים המסוגלים לעמוד בתנאים קשים ואפילו בלתי נסבלים של חום מעיק. אחד הבולטים בהם הוא שַׁבְרָק דָּבִיק, ששמו מעיד על כינויו בערבית. את סגולתו לשרוד ניתן לשייך, בין השאר, גם להפרשה הדביקה מבלוטות מיוחדות המכסות את עליו, עלים מורכבים משלושה עלעלים צרים וארוכים היוצרים יחד עלה תלתני. הפרשה דביקה זו מאטה את אידוי המים מן העלים וכן מונעת מבעלי חיים המלחכים עשב  מלחסל את הצמח. מכאן, נקל להבין את אחד משמותיו של הצמח בערבית – דבֵּייקָה.

פרח פרפרני של שברק דביק, על שאר חלקי הצמח בולטות השערות הבלוטיות הדביקות. צילום: נוגן צברי

הפרח הצהוב והפרפרני שלו פורח אל תוך תחילתו של הקיץ (מרץ- יוני), מעוטר בפסים אדמדמים המדמים "דרכי צוף" (סימנים המסמנים לחרקים את הדרך אל הצוף), על אף שאין לו, לשברק, כל צוף. הפסים האדמדמים מהווים אמצעי משיכה לחרקים והצמח 'מנצל' את תמימותם לשרותו מבלי לתת להם כל תמורה. אורך הפרח כ-20-15 מ"מ. בהמשך, מתפתח מן הפרח פרי (תרמיל) המכיל זרעים להמשכיות הצמח לדורות חדשים. השברק הדביק מצוי בצדי דרכים ובשטחים פתוחים, בין השאר צומח גם בשדות בור ובשטחים מעובדים, עובדה המאשרת את שמו העממי באנגלית  Rest-harrow, כלומר 'פוגע' בפעולת המחרשה. השברק משמש גם לרפואה בשל שמנים אתריים וחומרים טאנינים שבו, למשל למטרה של עצירת דם.

 

 

מראה כללי של שברק מצוי. צילום: נוגן צברי

חודש סיוון מציין על פי המסורת את מעמד הר סיני כ'אבן דרך' משמעותית לתחילת התהוותו של עם ישראל הצועד בדרכו לארצו המובטחת. מסורת איתנה וקדומה המוזכרת שנה בשנה כבר למעלה מ-3,000 שנה. ואנו, המנתבים את דרכנו תוך הקפדה לְשַׁמֵּר חגים ומורשת המסייעים לנו ל'דפדף' תדיר בין דפי ההיסטוריה כדי שלא תישכח, חשוב שנקפיד גם שלא להזניח את אוצרות הטבע שלנו ונדאג להכרות מתמדת גם עם נופי הארץ וצמחיה. שתי פעולות אלו יבטיחו לנו שילוב של הֶעָבָר עם ההווה; שילוב של רוח עם סביבת ארצנו, עם 'בית הגידול' שלנו.