נֵר - הַלַּיְלָה הַחוֹפִי

חלמונים בתווך של חולות

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש אֱלוּל - נֵר- הַלַּיְלָה הַחוֹפִי Oenothera drummondii
משפחה: נר-הלילה Onagraceae
ערבית: لأخدرية , شب الليل - שב אליל

נר-הלילה החופי ( (Oenothera drummondii הוא צמח עשבוני רב-שנתי שרוע העולה לעיתים גם לגובה (עד כ- 50 ס"מ), הוא מעוצה בבסיסו וירוק כל השנה. הגבעולים והעלים הבשרניים קמעא מכוסים שערות בלוטיות, המקנות לצמח גוון אפרפר ומסבירות את מידת התאמתו לחוף הים (בהתאמה לשמו – חופי); הן מגנות על הצמח מפני רסס מלוח והרסני המאפיין את בית הגידול. בסוף המאה ה- 19 הובאו זרעים של הצמח מאמריקה ואלה נבטו והתאקלמו בחולות מישור החוף, עד כי הפכו למין נפוץ בחגורת החול ומשם גם בגינות נוי.

מראה כללי של מספר צמחי נר הלילה החופי. צילום: נוגן צברי

מעקבים בשלב הפריחה העלו כי בשעות הערביים והלילה מבקרים את פרחי נר הלילה החופי רפרפים, המסייעים בתהליך ההפרייה ואילו בשעות הערביים והבוקר עושות זאת דבורי דבש. הרפרפים זקוקים לאנרגיה מרובה בשל פעילות הרפרוף והפרח שמכיל ,צוף דליל, מתאים לחלוטין לצרכי היניקה של הרפרפים ארוכי החדק. לעומת זאת מסתפקות דבורי הדבש רק באבקה, שכן הן אינן מצליחות להגיע אל הצוף המצוי העומק של כ- 35 מ"מ. הפרחים נפתחים לקראת ערב ונותרים פתוחים כ-20 שעות עד לשעות הצהריים של יום המחרת. בשנים האחרונות נצפה בשעות הלילה גם סוג של תיקן המכונה, תיקן נר-הלילה Blattella biligata   המסייע גם הוא להאבקה.

לפרח, שצבעו צהוב בולט 4 עלי גביע ו-4 עלי כותרת גדולים (באורך של כ- 4-3.5 ס"מ). הוא פורח בחודשי הקיץ ואל תוך הסתיו ובה בעת מצויים על אותו פרט פרחים בדרגות פתיחה שונות: ניצנים, פרחים פתוחים וגם כאלה נבולים, ההופכים בהדרגה לפירות. מן הזרעים מפיקים שמן רפואי המכונה 'שמן נר הלילה' המקל על תסמונת קדם וסתית, מחזק פוריות, מטפל בבעיות זיכרון, מחזק שיער וציפורניים ועוד.

מבט על ומבט מן הצד על פרח של נר הלילה החופי. צילום: נוגן צברי

אפרים וחנה הראובני, הוריו של נגה מייסד נאות קדומים, נהגו בשנות מחקריהם לסייר ולבקר בחבלי הארץ ובבתי גידול שונים ובין השאר פגשו גם את נר הלילה החופי, אותו בקשו לכנות "חלמוני החולות" על שום צבעם הצהוב כצבע חלמון הביצה.

הם תארו את קצב פתיחת הפרח לקראת הערב כשהם מדגישים בדבריהם מושגים בוטניים נכונים על פי תפישתם הבוטנית, לשונית וערכית. בין השאר, הם בקשו לכנות את הפרח במושג המקראי 'נִצָּה', ואלו את הניצן המוכר לנו כפרח שטרם נפתח – 'פֶּקַע'; את עמוד העלי בקשו לכנות 'קֶרֶן הָעֱלִי' ואת האבקנים כינו – 'בָּתֵּי הָאָבָק'.

הם תארו את קצב פתיחת הפרח (נִצָּה) המהיר ואת התפעלותם ממופע הצמח המהיר:

"הם יפתחו את נצתם במהירות נפלאה כזו אשר אין אולי דוגמתם  והתמורות והחילופים במצב חלקי הפרח  בפקע הולכים ומשתנים מרגע לרגע ממש. הנה הפקע קונוסי, והנה מתבקעים עלי הגביע מלמטה, עוד רגע והסדקים מתרחבים שם, וביניהם נשקפת מאושרת הנצה בצבעה החלמוני המזמר מבינות עלי הגביע, ובראשם עודם מחוברים עלי הגביע האלה.

כך יש ישאר הפקע בצורתו החמודה הלזו מספר רגעים. עלי הנצה מתחילים לְהִפָּרֵש… כאילו על פי פקודה ממעל…  עלי הפרח נפרשים רוח הים שלפנות ערב תופשתם מיד, מנערת אותם ומישרת את קמטיהם. לאף האיש הקרוב עולה ריח טיפוסי של הפרח…. וכל הפעולות האלה נעשות בפרחי חלמוני החולות לפנות ערב, בעת אשר עשרות , מאות ואלפי אנשים עוברים על שפת הים עקב בצד אגודל … ואין אלה רואים את אלה…

הננו פוקדים כפעם בפעם על שפת הים את חלמוני החולות, מתיישבים על ידם לראות ולהתענג על המחזה הנחמד בהיבקע פקעיהם ובהפרחת פרחיהם, ובכל פעם נמצא בהם פרט אחר וענין אחר לעין וללב".[1]

בפתחו של חודש אלול שאת שמו דורשים, בין השאר, בראשי התיבות 'אני לדודי ודודי לי' נבין שאהבה אינה מתמצת בין הדוד לרעיה בלבד, אלא גם בין האדם וסביבתו הטבעית: צאו וראו את היופי, החכמה והייחודיות המצויים בכל שַׁעַל בטבע סביבנו ונבין עד כמה כדאי לְשַׁמֵּר. אותו למעננו ולמען הדרות הבאים. על יופיו וייחודו של הצמח מספר גם שירה של יעל גרמן – "נר הלילה החופי":

נר הלילה החופי

מדורות באלפים

מאירות את החופים

נר הליל החופי.

   
פרח שמדליק חולות

פרח שמאיר לילות

נר הלילה החופי-

נר הלילה החופי.

 

ביום פרחו סוגר,

בערב מתעורר

צהוב כמו אור הנר

נר הלילה החופי.  

חודש טוב עם יופי של טבע!

[1] אפרים וחנה הראובני, "להכרת פרחי החלוף בארץ ישראל", בתוך: גליונות ללמודי הטבע, חוברת י"ג, תרצ"א, ירושלים. עמ' ו-ז.

 

לחצו להשארת פרטים >>