נִימְפֵאָה תְּכֻלָּה

על נימפאה ועל אדם בין מים לשמיים

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש חשוון - נִימְפֵאָה תְּכֻלָּה
משפחת הנופריים - Nymphaeaceae
ערבית - בַּשנין אזרק بشنين ازرق

את מרב מימיה מקבלת ארץ ישראל מן הגשמים היורדים משמיים, כפי שהוסבר לבני ישראל עוד בדרכם במדבר: "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים י"א י"א) אלא, שהגשם, הנחוץ כל כך בארץ כנען, יורד רק בחודשי החורף בין היורה, ראשון לגשמים, למלקוש, הגשם החותם: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים י"א י"ד) . על כן נהוג לבקש אותו מן הקדוש ברוך הוא בשלבים, בקשה שראשיתה בתום חג הסוכות – ב"שמיני עצרת", אז נישאת מפי המתפללים "תפילת הגשם" בה נסמכים על זכות אבות חשובים; אברהם, יצחק ויעקב, משה, אהרון ושנים עשר השבטים ומזכירים לקדוש ברוך הוא כי כל אחד מהם קשור גם הוא במים ולכן "בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם"; או "בְּצִדְקו חוֹן חַשְׁרַת מָיִם" (מתוך תפילה הנאמרת עם פתיחת ארון הקודש בבית הכנסת). כך 'מזכירים' לקדוש ברוך הוא מידי יום ביומו את חשיבות ירידת הגשמים עד לתאריך ז' בחשוון, אז מתחילה הבקשה האמיתית כאשר, על פי החישוב, יגיעו כבר אחרוני העולים לרגל למחוז חפצם בפרס, מדי בבל או גלויות אחרות הקרובות לנהר פרת. בתפילתו ביום הכיפורים מקפיד הכהן הגדול לבקש מהאל כי באופן עקרוני לאחר ז' בחשוון לא יקשיב יותר לתפילתם של המהלכים בדרכים עד למחוז חפצם בעניין הגשם: "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים" (בבלי, יומא נ"ג ע"ב).  בתפילת הגשם הנאמרת בשגרה מידי יום ב"תפילת העמידה" (תפילת שמונה עשרה)  מבקשים, בין השאר: "חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים".

אולם, בין צמחי הארץ המרובים יש כאלה אשר אינם זקוקים לתפילה לגשם שכן הם זכו מלכתחילה למקום חִיּוּת שכולו מים והם תלויים פחות בגשמים; אלה מצויים דרך קבע בברכות, מעיינות ואפילו ביצות. ומשתייכים לקבוצה מבורכת של 'צמחי מים', אשר לא אצה להם הדרך להשלים את מעגל ההתרבות שלהם עד לימות הקיץ הלוהטים, אלא הם בוחרים להישען על יתרון של מועד פריחה דווקא בתקופה מעוטת פרחים, בשלהי הקיץ ובסתיו, כאשר הדבורים וחרקים אחרים כמהים למעט צוף ואבקנים למאכל. אחד מן הצמחים המפוארים שבצמחי המים הוא הַנִּימְפֵאָה הַתְּכֻלָּה, ששמה  נגזר מ'נימפה', אשה צעירה ביוונית, מין יצור אל-טבעי במיתולוגיה היוונית הקשור בטבע, שחציו בת תמותה וחציו האחר אֵלָה. הן מתוארות כנערות יפהפיות המיטיבות לשיר ולרקוד וליצור קשרים עם בני אדם או עם אלים אחרים כשהן מושכות ומגרות אותם. הקשר שלהן לבית גידולם בטבע, בנוף בהרים, מים, יער או נופים אחרים היה הכרחי ושינוי בבית הגידול שלהם העמיד אותם בסכנה קיומית.

הנימפאה התכולה, צמח רב-שנתי, מזכירה ביופיה את הנימפות מן המיתולוגיה והיא צומחת באתרי מים מתוקים כשהיא טבולה בתוך המים כשפרחיה הגדולים והמרשימים ביופיים צפים על פני המים. קנה שורש מעובה בתוך המים מבטיח את התפתחותה והתפשטותה, כאשר היא שולחת כלפי מעלה פטוטרות (עוקצי עלים) ארוכות הנושאות עלים (טרף) גדולים, מבריקים ועגולים (עד 40 ס"מ) כשהם צפים על פני המים. הם משמשים לעיתים כמשטח שהייה לחרקים, קרפדות וצפרדעים. בחורף מתים העלים ומתחדשים רק עם בוא האביב כשחום המים עולה.

נימפאה

תקריב של פרח נימפאה תכולה צילום: נוגן צברי

הפריחה מתחילה באביב ונמשכת עד לסתיו (אפריל- אוקטובר), כשהיא מתהדרת בעשרות עלי כותרת מחודדים הערוכים דורים-דורים (מעגלים) כשצבעם לבן ונוטה לתכול או ורוד. העלים שבהיקף החיצוני גדולים מאלה הפנימיים הם חובקים אבקנים צהבהבים בגדלים שונים. את הַאֲבָקָה מבצעות בדרך כלל חיפושיות במהלך היום ולעיתים מוצאים בם מקום חנייה גם לשעת הלילה, עת הפרח נסגר.

נימפאה

ניצן (פקע) סגור של נימפאה ופרח פתוח מלווה בעלים הייחודיים צילום: נוגן צברי

חלקי הצמח השונים; הפרי, זרעים עלים וקני השורש יכולים לשמש כמאכל ואף להפקת תרופות כמו חומרים טאניניים וחומצה גאלית, בעלי סגולה לכווץ וכן בתעשיית הדיו הקדומה. הנימפאה כמו צמחי מים אחרים נמצאת בסכנת הכחדה בעיקר בשל בנייה מואצת המחסלת את אתרי המים הטבעיים כמו אלה שהיו במישור החוף באזורי הביצות. לכן מגדלים את הנימפאה כיום בגנים  בוטניים וגינות הנוי. תפוצתה העולמית תואמת אזורים טרופיים עתירי מים. בנאות קדומים נוכל לפגוש בנימפאה היפהפייה בגן הבוטני בבריכת המים בצוותא עם צמחי מים אחרים.

הנימפאה מאזכרת לנו את השפעתו המכרעת של האדם בתכנון הנופי, זה הרומס ומבטל את תבנית הנוף הטבעי ויחד איתה גם צמחים ובעלי חיים כגון הנימפאה. ואולי, דווקא בחודש בו אנו מתחילים לבקש ולהתפלל לגשם שהוא חלק בלתי נפרד מהווית הטבע ראוי שנקשיב גם לתפילתו המקבילה של הטבע המבקש כי נתחשב בו ונשַמֵּר אותו למען כולנו: נסיים במילים המשמשות בתפילת הגשם לתפילה ובקשה גם לאדם למלא את חובתו בשמירה על הטבע וערכיו הייחודיים: "חוּס וְרַחֵם [על הנוף ועל תכולתו היקרה] וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים".

חודש טוב של גשם בעתו