הדס מצוי Myrtus communis

'הדס מצוי' - ירוק, רענן וחיוני, המביא עימו ברכת התחדשות

ד"ר שרהל'ה אורן

מעטים מאיתנו נוהגים להשתמש בפועל מְהַדֵּס, שפירושו לנתר אפשר גם לדדות או להתקדם תוך התנדנדות. אילת השחר ונגה מתארים בדרך זו את סדר העלים סביב לגבעולי ההדס (Myrtus communis הֲדַס מָצוּי), ומכאן נגזר לדעתם שמו. בדרך זו רקד כנראה רבי יהודה בן אילעאי כששימח כלה ביום חופתה, כשהוא מחזיק בידו ענף הדס:"אמרו עליו... שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה..." (בבלי כתובות י"ז א).
ההדס גדל בר בצפון הארץ; בכרמל, בגליל ובגולן. ידועים 49 אתרים בהם גדל הדס בר, רובם מחוץ לשמורות טבע. בשל קטיף לקראת חג הסוכות, נמצאת אוכלוסיית ההדס בסכנת הכחדה ומין זה הוכרז כ'מין אדום'. הדס תרבותי משמש כצמח נוי בגנים ובשדרות, וכן מגודל לצרכי קטיף לקראת חג הסוכות. קיים חשש רציני להכלאה בין הזן התרבותי וזן הבר שיביא להעלמות הדס הבר.
בחודשי הקיץ פורח ההדס בשפע פרחים צחורים, מרובי אבקנים ואלה הופכים בעת הסתיו לפירות עגלגלים, עסיסיים ושחרחרים המכונים עֲנָבָה. הפירות ניתנים לאכילה ואהובים על ציפורים. מראה הפרח והפרי מזכיר את קרובי המשפחה של ההדס, בני משפחת ההדסיים, משפחה נפוצה באוסטרליה, הכוללת את האקליפטוס, הגויאבה, הפיטנגו והפג'ויה. ההדס הוא נציג הבר היחידי בארץ ישראל.

הדס פריחה

נוכחות ההדס כצמח בר בארץ, חושפת בפנינו מעט מהעבר הגיאולוגי של ארצנו; בתקופת המִיוֹקֶן, שהסתיימה לפני כ-5.5 מליון שנה, שרר באזור הים התיכון אקלים טרופי ועמו צמחייה טרופית אופיינית. בעקבות תמורות באקלים 'נסוגו' צמחים אלה דרומה לכיוון קו המשווה, ומעטים מהם שרדו באזור הים-תיכוני, וכך נותר ההדס נציג הבר היחיד ממשפחת ההדסיים בארץ-ישראל.

בדרך כלל מופיע ההדס כשיח ובאין מפריע אפשר כי יגיע לגובה עץ. אל ההדס נקשרו מנהגים ואמונות בתרבות היהודית ובתרבויות אחרות, הנובעים מהמאפיינים הבוטניים שלו: ענפיו מסועפים וצפופים, והעלים העוטפים אותם יוצאים זה כנגד זה בזוגות, ומכונים בשפה הבוטנית 'עלים נגדיים'. העלים קטנים גלדניים וקשיחים למגע, מכוסים בשכבה המכילה שעווה וחומרים אחרים, המגנה עליהם בעיקר מפני איבוד מים. כל זה משווה להדס מראה סבוך, חי, ירוק ורענן כל השנה. בנוסף, ניחנים חלקי הצמח בשמן אֶתֶרִי בעל ריח נעים, המרוכז בבלוטות ייחודיות. מבט בעלה הדס בכיוון השמש, יגלה נקודות בהירות מפוזרות, אלה הן בלוטות השֶמֶן הָאֶתֶרִי, המגן על הצמח מפני מזיקים ומפני איבוד מים. חיוּת בולטת, רעננה וריחנית זו של ההדס הופכת אותו לסמל.

הדס פריחה

ביהדות מלוה ההדס את האדם מרגע לידתו ועד מותו; בעדות רבות יקשטו בהדסים את מיטת היולדת, את ערש ברית המילה או את כרית פדיון הבן. ההדס יבוא כברכה בעת טכס בר המצווה, בשמחת החתונה ולהבדיל, אף יונח במיטת הנפטר, נגד ה'סיטרא אחרא'(1) וכסמל לטהרה. בשאר ימות השנה ישמש ההדס לקבל את השבת ולטכס ההבדלה במוצאי היום, כברכת כניסה לבית חדש או בעת פתיחת עסק, כסמל להצלחה.
חודש תשרי חובק בתוכו את 'החגים', חג אחר חג מעבירים אותנו סדרת הכנות לקראת שנה חדשה, הנושאת עימה תקווה וברכה לשנה טובה. תחילתו ביום גזרת דין האדם והמלכת האל: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי… זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש" (ויקרא כ"ג כ"ד), לאחריו עשרת ימי תפילה ותשובה הנחתמים ביום הכיפורים. לאחריהם שבעה ימים של ישיבה בסוכה, המזכירה לנו פרק בתולדות אבותינו במדבר בצד תחושת החקלאי המסיים לאסוף את יגיע כפיו: "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה'… בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג לט-מג). כחלק בלתי נפרד ממסורת חג הסוכות נאגוד ארבעה מינים: "… פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל…" (ויקרא כג ל"ט-מ). חז"ל קבעו כי בשל מראהו הצפוף והחיוני, מייצג ההדס 'עֵץ עָבֹת'. אולם חז"ל לא הסתפקו בענפי הדס קצרים ומתפצלים, עוטי עלים נגדיים של הדס טבעי, הם קבעו כי יש לקחת ענף הדס לפחות באורך שלושה טפחים, המתייחד בשלושה עלים היוצאים מנקודה (קַן) אחת. אלה יכתירו אותו בכינוי 'הדס כשר' או 'הדס משולש'. על מנת להגיע לענף כזה, מגיעים משווקי ההדסים מספר חודשים לפני סוכות אל שיחי ההדס ו'מתעללים' בהם על ידי כריתה רצינית או שריפה. ההדס, מגיב בעוצמת התחדשות, לבלוב וצמיחה במטרה להשלים את החסר: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א י"ב).

הדס פרי צעיר

אין פלא אפוא, שנמצא את ההדס ואת 'ארבעת המינים' ברגעי ההישרדות וההתחדשות של עם ישראל, כמו בעת שיבת-ציון של גולי בבל שנצטוו על ידי נחמיה: "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" (נחמיה ח ט"ו), או בימי מרד בר-כוכבא, כאשר לא ויתר המנהיג על קיום המסורת ושלח חיילים לספק את 'ארבעת המינים' לקראת סוכות: "… ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותם" |(תרגום מארמית על ידי ידין). לרשימה זו נוכל להוסיף את סיפורה של הדסה "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ" (אסתר ב ז), שהצליחה בחכמת חיים ייחודית להציל את עם ישראל משמד.

הדס פרי בשל

עם התחדש עלינו שנה חדשה, נאחל לעצמנו יכולת צמיחה והתחדשות כהדס, נבקש חיוניות ורעננות למשימות העומדות בפנינו ונשאף לְשַמֵּר דרך הצמחים מסורת אבות הקושרת אותנו אל הארץ הזו ואל נופיה, אשר בהם עוצבה דמותנו. נגה הראובני בטא זאת במילים: "ועם שובנו לחדש את חיינו כאן בכל שטחיהם, עלינו להקדיש תשומת לב רבה לחשוף את אוצרות העבר ולקבל את הירושה הגדולה מאת אבותינו, אשר הורישו לנו על ידי צמחי ארץ, שרבים מהם נשארו כאן וציפו לבואנו. ובדרך זו נוכל להמשיך ולבנות את תרבות הצמחים שלנו…".(2)
בברכת שנת התחדשות ורעננות

הדס פרי בשל

__________
(1) סיטרא אחרא- מארמית: הצד האחר. הכוונה לכוחות רעים כמו השטן.
(2) נגה הראובני "הצומח ברמת- גן" מתוך: רמת גן בת כ"ה 1946 עמ' 266.