צמח חודש אֲדָר - זוּן מְשַׁכֵּר

מי מתחפש לגרעינים של חיטה?

ד"ר שרהל'ה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש אֲדָר - זוּן מְשַׁכֵּר Lolium temulentum
משפחת הדגניים ( Gramineae (Poaceae
ערבית: זוּאַן אַבְּיַד - زو١ن أَبْيَض

"וְהַחֹדֶשׁ [אֲדָר] אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן – לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל – לְיוֹם טוֹב" (אסתר ט כ"ב) זה המקור למנהג המוכר של תחפושות פורים – צרוף המוכר יותר כ- 'וְנַהֲפוֹךְ הוּא', גם כאן מתוך המגילה: "… בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט א) ; לא רק מהפך בגורל עם ישראל מהשמדה מובטחת להצלה שלמה, אלא גם מהפך במעמד של כמה מן הגיבורים במגילה, כגון אסתר: לא עוד נערה יתומה, שקטה ונחבאת אל הכלים, כזו שאינה מגלה את עמה ומולדתה: "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ" (אסתר ב  כ), אלא מלכה שלוקחת את גורלה ואת גורל עמה בידיה, כמו גם מהפך מרשים בגורלו של מרדכי שהרגיז את המן ב'עקשנות היהודית' שלו שלא להשתחוות לו עד לתלייה של המן על עץ גבוה והפיכתו של מרדכי משנה למלך: "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי" (אסתר ח ב).

גם בטבע אנו עדים לתחפושות ומהפכים והפעם נקדיש מילים לצמח זוּן מְשַׁכֵּר   Lolium temulentum, שגרעיניו מתחפשים לגרעיני חיטה. הגרעינים של הזון תפוחים, דומים לזרעי תבואה ועל כן קשה לברור אותם. מבחינה בוטנית נחשבת תכונה זו כהתאמה מוצלחת של הצמח להישרדות בשדות התבואה. החקלאי אוסף אותם באסמיו, יחד עם גרעיני החיטה וזורע אותם מחדש בשנה המתחדשת. זון משכר היה נפוץ בשדות תבואה בארץ ובעולם עד לשנים האחרונות, בהן מצאו שיטת ברירת זרעים חדשנית המאפשרת מיון קפדני וסילוק. יש מקומות בהם שמו העממי של הזון המשכר הוא ,'false wheat' שפירושו 'חיטה שקרית'. שם הסוג המדעי  Lolium לקוח מכתביו של המשורר הרומי וירגיליוס (70-19 לפנה"ס), על ידי קרל לינאוס בן המאה ה-18, בוטנאי ורופא שוודי שהחל במלאכת מיון הצמחים בשיטה סיסטמתית המקובלת עד היום בשינויים מסוימים. יש הטוענים כי מקור המילה Lolion מיוונית שפירושה רמאי או ערמומי. יש הסוברים כי מקור המילה הוא בשפה שמית והיא באה להסביר את הצרוף 'לא לחם', היות ואסור לאכול אותו ושיבוש צירוף זה הוליד את Lolion.

הזון המשכר מקיים יחסי שיתוף (סימביוזה) עם סוג של פטריה החודרת אל הצמח ולוקחת ממנו חומרי מזון ובתמורה מייצרת תרכובת אורגנית רעילה על בסיס חנקן בשם לולין ,Loline  המשמשת כחומר קוטל-חרקים. זאת במטרה להגן על הצמח מפני חרקים וכן כנגד אוכלי עשב, כולל בקר וצאן. טחינת גרעיני החיטה לקמח ובתוכם גם כמות של גרגרי זון משכר יוצרים רעל המסכן גם בני אדם.

זון משכר  באדיבות אתר "צמח השדה" – https://www.wildflowers.co.il/.
מתוך וויקיפדיה "משל החיטים והזונין" Dr. Otto Wilhelm Thomé Flora von Deutschland, Österreich und der Schweiz 1885, Gera, Germany https://he.wikipedia.org/wiki

את השם 'זון' העברי לצמח העניק אפרים הראובני, אביו של נגה, מייסד נאות קדומים, כבר בשנת 1917 כאשר פרסם חוברת אודות צמחי הארץ ושמותיהם בשם: "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו", מקור השם מן המשנה: "החטים והזונין אינם כלאים זה בזה" (משנה כלאיים א א). מקור המילה מן השרש זנ"ה שעניינו לא ללכת 'בדרך הישרה', כפי שמזהיר הקדוש ברוך הוא את בני ישראל עוד בדרכם במדבר, לאחר שקבלו את התורה: "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר ט"ו ל"ט). רעיון זה מתקשר לאופיו של הזון, המגדל, כאמור, גרעינים דומים להפליא לגרעיני חיטת הלחם אך תוכנם ומטרתם, כאמור, שונים בתכלית. בערבית מכונה הצמח בצליל דומה 'זואן' ובמקרה של מין זה זוּאַן אַבְּיַד = זון לבן.[1] בעברית הצמידו לו את הכינוי 'מְשַׁכֵּר', המעיד על תכונותיו הרעלניות.

חיזוק לעניין זה נוכל לקבל ממשל בברית החדשה הדן בהפרדה שבין הטוב והרע במשפט יום הדין, משל המוכר גם בכינוי 'משל הדגן והעשב הרע'. משל זה בא להבחין בין 'בני המלכות' המאמינים באלוהים ובפועלו של ישוע כמשיח לבין 'בני השטן' המפנים עורף.

לאמונה זו. במשל זה נתון גם פתרון לבעיה, לפיו היה מקובל לאסוף באופן ידני את הזונין בעת הקציר (לא לפני כן) וליצור הפרדה מבוקרת: "וַיּאֹמַר מַלְכוּת הַשָׁמַיִם דּוֹמָה לְאָדָם אֲשֶׁר זָרַע זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ׃ וַיְהִי בִּהְיוֹת הָאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים וַיָּבֹא אֹיְבוֹ וַיִּזְרַע זוּנִין בֵּין הַחִטִּים וַיֵּלֶךְ לוֹ׃ וְכַאֲשֶׁר פָּרַח הַדֶּשֶׁא וַיַּעַשׂ פֶּרִי וַיֵּרָאוּ גַּם הַזּוּנִין׃ וַיִּגְשׁוּ עַבְדֵי בַעַל הַבַּיִת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: אֲדֹנֵינוּ … וּמֵאַיִן לוֹ הַזּוּנִין׃ וַיּאֹמֶר לָהֶם: אִישׁ אֹיֵב עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הָעֲבָדִים הֲתַחְפֹּץ כִּי נֵלֵךְ וּנְלַקֵּט אֹתָם׃ וַיֹּאמֶר לֹא, פֶּן תְּלַקְּטוּ אֶת הַזּוּנִין וְשֵׁרַשְׁתֶּם גַּם אֶת הַחִטִּים׃ הַנִּיחוּ אֹתָם וְיִגְדְּלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד עַד הַקָּצִיר וְהָיָה בְּעֵת הַקָּצִיר וְאָמַרְתִּי לַקּוֹצְרִים לַקְּטוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־הַזּוּנִין וְאִגְדוּ אֹתָם אֲגֻדּוֹת לְשָׂרְפָם וְאֵת הַחִטִּים אִסְפוּ לְאוֹצָרִי" (מתי י"ג 30-24). בהמשך הפרק מובא גם הנמשל: "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ בָּאֶר נָא לָנוּ אֶת מְשַׁל זוּנֵי הַשָּׂדֶה׃ וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם: הַזּוֹרֵעַ אֶת הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן הָאָדָם וְהַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם וְהַזֶּרַע הַטּוֹב בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵם וְהַזּוּנִין בְּנֵי הָרַע הֵמָּה" (מתי י"ג 38-36)

זון משכר הוא צמח דגני חד-שנתי גבוה, יחסית, היכול להגיע לגובה של מטר ויותר. הוא פורח באביב (מרץ- יוני) בשדות התבואה בכל רחבי הארץ בהם מגדלים חיטה. אמנם מראה צמח הזון שונה מצמח החיטה, על אף היותם שייכים למשפחת הדגניים, אך גרעיניהם, כאמור, דומים מאוד. בארץ מצויים 6 מיני זון, כשהנפוץ מכולם הוא זון אשון  Lolium rigidum.

חג הפורים ומנהג 'וְנַהֲפוֹךְ הוּא' הבולט בו פותח לפנינו צוהר לתחפושות בעולם הטבע, ובכללם בקרב הצמחים; עוד תגובה השרדותית טבעית הבאה להעמיד פנים על מנת להצליח ולהביא צאצאים וּלְשַׁמֵּר את ההמשכיות. עוד דרך יצירתית ומופלאה של הטבע המותירה אותנו בהתפעלות גדולה.

[1] מוכר גם סוג של 'זון שחור' (זואן אסוואד) מזרעים של הצמח שלמון סורי Cephalaria syriaca

חודש טוב וחג שמח ומרחיב דעת

לחצו להשארת פרטים >>