אֶשְׁבָּל מְעֹרָק
עושר שפתי בצמח שפתני
צמח חודש תמוז - אֶשְׁבָּל מְעֹרָק
משפחת השפתניים Lamiaceae
ערבית: סונבולה קוטנייה سنبله قطنيه
במאה ה-18 החל המדען השוודי קרל לינה (Carl Linnaeus -1787- 1707 ) במלאכת מיון עולם הצמחים העשיר. הוא עשה זאת על פי השוואה בין צמחים על פי אמות מידה של דמיון ושוני. משלב זה מוכרת לנו החלוקה למשפחות צמחים.
משפחת השפתניים, מצטיינת בכיסוי של שערות בלוטיות מלאות בשמן-אתרי, שמן המפיץ ריח ייחודי. מוכרים במשפחה מיני צמחי תבלין, רפואה וריח, כגון המרווה, האזוב והזוטה ועוד. בין השאר מצטיינת המשפחה במבנה פרח אופייני המסביר את שמה של המשפחה - שִׂפְתָנִיִּים; יש בפרחים שפה בולטת (בדרך כלל בצד התחתון) לעיתים גם בעליון. שפה בולטת זו נוצרת מהתאחות של 3-2 עלי כותרת לעלה בולט במיוחד.
אשבל מעורק בנאות קדומים. צילום: נוגן צברי. שימו לב לשפה התחתונה המעוטרת בעורקים בולטים
למשפחה זו שייך גם הצמח אֶשְׁבָּל מְעֹרָק, שדווקא אינו מצטיין באותן שערות בלוטיות, אלא חלקיו השונים קרחים.
פרח האשבל פעמוני ובו שפה עליונה ושפה תחתונה בולטת ומעוטרת בעורקים המכוונים את החרק אל בסיס הפרח, אל המקום בו מצוי הצוף. צבע כותרת הפרח סגול-ורוד והוא פורח באביב ועד תחילת הקיץ.
השם העברי, כמו גם המדעי, מתארים את מבנה התפרחת הדומה לשיבולת (שִׁבֹּלֶת), מבנה בו ציר מרכזי מאורך, עליו 'יושבים' פרחים ללא עוקצים (ראה שרטוט).
(מתוך אתר צמחיית ישראל ברשת https://flora.org.il/glossary/)
הפרחים הבוגרים מצויים בתחתית וכלפי מעלה הצעירים יותר. מבנה המזכיר את משפחת הדגניים (החיטה, השעורה ועוד) שתפרחתם מבוססת על דגם דומה. המונח שִׁבֹּלֶת מבליט את שורש המילה ש.ב.ל (שב"ל), שורש המדגיש את רצף או שֹׁבֶל הפרחים, הערוכים זה בהמשכו של האחר.
בשמו של הצמח מעניין גם משקל המילה בשפה העברית, משקל לפיו נוספת האות א' לתחילת המילה; תופעה המוכרת בכינוי א' פרוסתטית מלשון המונח פרוטזה – איבר מלאכותי.[1] בדומה למילה – אֶקְדָּח או אֶפְרוֹחַ, המקלות על היגוי שווא בראש מילה.
קיבוץ אֶשְׁבָּל הממוקם בגליל התחתון נקרא על שמו של צמח הָאֶשְׁבָּל .
אֶשְׁבָּל מְעֹרָק הוא צמח בר אחד בארץ ישראל; צמח שאוצר בשמו עושר לשוני שהשפה העברית מבטאת.
חודש טוב ושקט
[1] מתוך אתר השפה העברית https://www.safa-ivrit.org/dikduk/prosthetic.php