צמח חודש חֶשְׁוָן - יִצְהׇרוֹן מַכְסִיף (עֵץ-הַשֶּׁמֶן הַמַּכְסִיף)

יִצְהׇרוֹן מַכְסִיף (עֵץ-הַשֶּׁמֶן הַמַּכְסִיף) Elaeagnus angustifolia
משפחה: עץ השמן Elaeagnaceae
ערבית: خلاف ضيق الأوراق

בתחילתו של חשוון אנו רגילים במסיק זיתים; הדי המקלות הנוקפים על הענפים נשמעים בכרמי הזיתים ובבתי הבד ניגר השמן. לֹא בִּכְדִי נקרא שמן הזית במקרא 'יִצְהָר'; השורש צה"ר או בחילוף אותיות עם האות ז' – זה"ר (צ' וז' שתיהן אותיות שיניות) מצביע על מראהו הזוהר והמבריק של השמן, תכונה בולטת שנחזתה בעת משיחת מלך על ידי הנביא. השורש מדגיש גם את סגולתו החשובה של שמן הזית כחומר תאורה  מרכזי בעת העתיקה. המונח 'יִצְהָר' במשמעות 'אור' מהדהד את שעת הַצָּהֳרַיִם שטופת האור, כמו גם את הַצֹּהַר דרכו חדר אור אל תוך התיבה של נוח.

מראה כללי של יצהרון מכסיף,  צילום: נוגן צברי .

יצהרון מכסיף ( עֵץ-הַשֶּׁמֶן הַמַּכְסִיף) עץ נמוך ונשיר מוכר בדרך כלל כצמח נוי בגינות. בטבע הוא מצוי לא שכיח בצפונה של הארץ (בעיקר בעמק עכו) בבתי גידול של מלחות וביצות, כאשר לא ברור האם הוא פליט-תרבות או צמח-בר ארצישראלי. יש הטוענים כי הובא לארץ על ידי הצלבנים. שמו הוענק לו בשל הגוון המכסיף בחלקו התחתון של העלים המאורכים והצרים (אזמלניים), הנוצר ממשטח שערות עדינות המגנות על הפיוניות (פתחי חילוף הגזים). הוא פורח באביב (אפריל- יוני) בריבוי פרחים קטנים בצבע ירוק-צהבהב, דמויי פעמון, מדיפי ריח מתוק ומכילים צוף המושך חרקים, בעיקר זבובים. פרי היצהרון צהוב ודומה בצורתו לזית, גם הוא מכוסה שערות מכסיפות קשקשניות.

יצהרון מכסיף, פריחה ופירות. באדיבות אתר "צמח השדה" https://www.wildflowers.co.il ובאדיבות צמחי ישראל ברשת https://flora.org.il/plants

ברפואה משתמשים בעיקר בשרף המצוי בגזע ובענפים המשמש לתעשיית דבק, סוכריות ועוגות. הצוף והשמן שמשו גם בתעשיית הקוסמטיקה

זיהויו של היצהרון במקרא מוטל בספק; יש המבינים כי הכינוי עֵץ-הַשֶּׁמֶן הוא כינוי כללי לעץ שמניב שמן/שרף, אולם יש המייחסים את שמו לעץ ייחודי, לדוגמא בנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו: "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן" (ישעיהו מ"א י"ט) עץ שמן מופיע גם במרכיב במבנה המקדש כגון הכרובים: "וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן" או פתח הדביר: "וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן" (מלכים א ו); הוא אף מופיע בתיאור מראהו המיוחד של הכהן הגדול במשלי בן-סירא מן המאה השנייה לפנה"ס: "כזית רענן מלא גרגר וכעץ שמן מרוה ענף בעטותו בגדי כבוד והתלבשו בגדי תפארת" (בן סירא נ י"ב – י"ד)

 

ענף של יצהרון מכסיף- תקריב. צילום: נוגן צברי

'עץ השמן' מופיע גם במצוות סוכות המתחדשת שלקחו על עצמם שבי-ציון בשובם ארצה מגלות בבל: "וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַ‍ם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" (נחמיה ח ט"ו) .בולט מכאן שעלי עץ הזית ועץ השמן מלאו את מקומו של האתרוג שאינו מוזכר. אין לדעת האם הענפים המוזכרים היו לצורך בניית הסוכה גופא או לאגודת 'ארבעת המינים'. כך או כך … נוכל אנו  להתוודע אל צמח פחות מוכר ונוכל להרגיש עד כמה הכוונה העומדת בקיום המצווה היא החשובה, וכן, היא יכולה גם לעבור שינויים לנוכח ההיסטוריה.

חודש טוב!