צמח חודש אב - קִנְרָס סוּרִי

צמח חודש אב - קִנְרָס סוּרִי Cynara syriaca
משפחת המרכבים Asteraceae
ערבית - ח'ורפיש خرشف

ערך נוף ייחודי שמור לצמחים הנועזים הפורחים בימי הקיץ הלוהטים, על אחת כמה וכמה עולה ערכם כאשר נוסף להם גם ערך תזונתי והם משמשים למאכל. כזה הוא הקינרס הסורי, צמח קוצני רב-שנתי בולט בגודלו ובגובהו (עד 1.5 מ' ואף יותר), מוכר גם לאבותינו, שכינו אותו בכינויים מקבילים: קונדס, קונרס ואף קנרים. לדוגמא בויכוח הנקשר לסוגיית הכלאיים בכרם בעניין גידול קוצים; התעורר ויכוח בין רבי אליעזר לחכמים לפיו אלה אינם מכשירים והאחד מכשיר: "המקיים קוצים בכרם – רבי אליעזר אומר קדש, וחכמים אומרים לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימין… והקינרס כלאים בכרם" (משנה כלאיים ה' ח'). גם במדרש המוכר אודות קורותיו של האדם הראשון לאחר קבלת העונש בעקבות אכילת פרי עץ-הדעת מככב, כנראה, הקינרס בניסיון לפרש את החלק המגדיר את מזונו העתידי של האדם בעונש קוצים ודרדרים:  "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" מפרשים חז"ל את הקוץ כעכובית הגלגל או כקינרס: "וקוץ ודרדר תצמיח לך, קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות, ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים, שהיא עשויה דרין דרין" (בראשית רבה, בראשית, כ').

קינרס פורח בגינת צמחי המאכל בנאות קדומים. צילום: נוגן צברי.

בראשית החורף יוצאת מן האדמה שושנת עלים בולטים בגודלם ועליהם סימנים לבנים.  אחריו עולה גבעול המתנשא מעלה, ומתוכו מתפתחות לקראת הקיץ (יוני) מקבצים של קרקפות פריחה בצבע כחול עמוק. כל קרקפת בקוטר של כ-10 ס"מ מוקפת בקוצים בולטים שהם למעשה עלי עטיף גלדניים (קשים) של התפרחת. בסיסי עלי העטיף כמו גם מצעית התפרחת אכילים ומזכירים בצורתם ובטעמם את הארטישוק הנאכל בימי החורף. למעשה הפיתוח החקלאי מקורו בקרובו, קינרס הבר.

הקינרס הסורי מעדיף אדמות כבדות ועמוקות והוא אופייני לצפונה של הארץ ומרכזה. תפוצתו של הצמח מצטמצמת  לארץ-ישראל, עירק וסוריה.

בתמונה העליונה קינרס פורח בקיץ. בתמונה התחתונה עלים קיציים . צילום: נוגן צברי.

יופיו של הצמח בעיקר ברקע חודשי הקיץ שייבשו זה מכבר את כל צבעי השדה שעוד נותרו מבליטה את הקינרס בצבעו הכחול הייחודי. התבלטותו מדגישה גם גודל מרשים השואל מדוע יש להשקיע אנרגיה כה רבה בצימוח צמח גבוה ורחב כמו הקינרס, כאשר אין תחרות על המאביקים בעונה זו. יופיו וכן טעמו המיוחד, ששימש כבר את אבותינו למאכל בימים עברו, מעלה בברור את השילוב המוכר של "אליה וקוץ בה", כלומר צמח שמביא יופי ומזון, אך בד בבד גם קוצניות מכאיבה! ואולי לא בכדי מקומו הבולט הוא בחודש אב, חודש המביא עמו את זיכרון ימי חורבן כואבים (חורבן בית ראשון וכן השני) אך כמה ימים לאחריו ימי תקווה של אהבה וריפוי בט"ו שבו. הקינרס הסורי מבטא בתכונותיו אלה את השילוב שכולנו חווים במשעולי החיים, הן כפרטים והן כעם, ותמיד מייחלים למידה רבה יותר של טוב – לוּ יְהִי!