בְּרוֹשׁ מָצוּי

"הנה ברוש לבדו עד השמיים..."

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש אִיָּר - בְּרוֹשׁ מָצוּי Cupressus sempervirens
משפחת הברושיים Cupressaceae
בערבית: סירוּ سرو

"לו הייתי עץ של ברוש – מי יחפוף לי את הראש?"[1] שורה זו משיר הילדים של יורם טהר-לב מדגישה את נופו התמיר וגובהו הבולט של הברוש המוכר לנו בנופי הארץ- הברוש הצריפי Cupressus sempervirens. עדות נוספת לגובהו המרשים מגיעה ממזמור ק"ד בתהילים, מזמור המתאר את יופיו ותחכומו של העולם ובין השאר את מקום קינון החסידה: "חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ" (תהילים ק"ד  י"ז). משום כך סבר אפרים הראובני, אביו של נגה מייסד נאות קדומים, כי יש לכנות את הברוש הצריפי בשם המקראי – 'תְאַשּׁוּר', המביע את זקיפותו ואת העובדה כי גובהו מאפשר לו להישיר מבט למרחקים[2]: כפי שמופיע בתיאור של תקומה על פי ישעיהו הנביא: "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (ישעיהו מ"א י"ט). לדעת הראובנים את הברוש המקראי יש לזהות כערער ארזי Juniperus oxycedrus, גם הוא ממשפחת הברושיים, עץ נדיר הגדל רק באזור הר מירון (בית ג'אן) שבגליל העליון שגזעו משמש כחומר בנייה מעולה ומצדיק עסקת חליפין יקרה שנעשתה על ידי שלמה המלך לקראת בנית בית המקדש הראשון. לדעת הראובני הברוש Cupressus אינו משמש כחומר לבנייה וכמו כן היה מצוי בארץ בתקופת דוד ושלמה ועל כן לא היה כל צורך בעסקית חליפין זו עם חירם מלך צור, כפי שמעלה הכתוב: "אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים" (מלכים א ה כ"ב). את שמו של הברוש קבעו על יסוד שמו הארמי – ברתא, כפי מציינת גם הרעייה בשיר השירים: "קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים  רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים" (שיר השירים א י"ז). את שמו של הברוש מסביר הראובני בשל עליו המחטניים המאוגדים כמברשת.[3]

הברוש הוא עץ מחטני ירוק-עד בעל גזע מרכזי זקוף המגיע עד לכ- 30 מ' גובה. מן הגזע מסתעפים ענפים צדדיים היוצרים נוף הממיין את הברוש המצוי ל'אופקי' בעל ענפים רוחביים המקנים לברוש מראה רחב או ברוש 'צריפי', שענפיו צמודים ופונים כלפי מעלה ויוצרים מראה מחודד כלפי מעלה. צורה זו מזכירה להבה או נר וזו אחת הסיבות להימצאותו בבתי עלמין. בגזעו מצוי שרף בעל ריח אופייני כמו גם עליו הריחניים והדביקים.
הברוש המצוי הוא צמח חד-ביתי ויש בו ענפים עם פרחים נקביים ואחרים עם פרחים זכריים. הפריחה אביבית (מרץ-מאי), אז מתפזרים באוויר גרגרי האבקה הנראים כאבקה צהובה המתפזרת סביב, כאשר הרוח נושא אותה אל הפרחים הנקביים (יש הרגישים לאבקה הגורמת להם לגירוי). מן הפרחים הנקביים מתפתח אצטרובל ירוק וכדורי שקוטרו כ-3 ס"מ ורק עם בשלותו, כאשר צבעו הופך חום, מתפשקים קשקשיו כדי לאפשר לזרעים להתפזר. האצטרובלים משמשים לרפואה בדרך של חליטה כגון, טיפול בסכרת, כאבי שיניים ובצרבת.

מימין: ברוש 'אופקי' וברוש 'צריפי' יחדיו. משמאל: איצטרובלים. באדיבות צמח השדה http://www.wildflowers.co.il

הברוש המצוי גדל ברוב אזורי הארץ, כאשר כיום רוב הברושים הם נטועים או פליטי תרבות. רבים מהם נטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל כחלק מן היערות בארץ או כגדר מגינה מפני רוח לפרדסים. בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת 1898 נטע בנימין זאב הרצל ברוש בארזה שליד ירושלים, אולם בטעות כונה ברוש זה 'ארז'.

הקשר שנוצר בין בית קברות לעץ הברוש מקורו במיתולוגיה היוונית, על פיה בחור ששמו סיפריסוס (Cyparissus) , חברו הטוב של אפולו, הרג בשוגג איל שהיה אהוב על אפולו. בשל כך סבל הבחור ייסורים רבים וביוזמתו פנה אל האלים בבקשה כי החרטה תייסר אותו עד סוף חייו. האלים הפכו אותו לעץ ברוש שיסמל את הצער העמוק וכך הפך הברוש סמל לאבל ולאלי השאול. הסברים נוספים נעוצים, כאמור, בדמיון שלהם לנר זיכרון וכן בזקיפו קומתם היוצרת כעין קשר בין הנפטר שבאדמה לבין האלוהים שבמרום. כמו כן צבעו הירוק-עד הוא מעין סמל חיוניות המגן מפני עין רעה. גם תנועת צמרתם המזכירה תפילה המבקשת חיים למי שנותר.
הברוש מוזכר בשירה הקשורה לאבל; אצל יהודה עמיחי, לדוגמא, בשירו 'מאז':

ומאז כל הברושים וכל עצי הפרדסים
בין נגבה ויד מרדכי
הולכים במצעד אבל אִטי,
ומאז כל ילדיי וכל אבותיי
הם יתומים ושכולים. [4]

ואנו, העומדים בפתח חודש אייר, המביא אתו משב-רוח של תקומה ושל מדינה עצמאית נזכרים גם במחיר הדמים והאובדן שתהליך זה תבע ועדיין ממשיך לתבוע! לכן נשתמש לסיום במילותיו של המשורר אהוד מנור בשירו 'ברוש' על מנת לשקף את ההישרדות הבלתי פוסקת שקיום המדינה דורש. גם כאן מְכַכֵּב הברוש בסמליות בולטת של הישרדות:

ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.

על צדו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.

הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד 
את דרכו של עץ אחד

חודש טוב וחג עצמאות שמח!

 

[1] יורם טהר-לב – "גברת אחת מרחוב בצלאל"

[2] שור – מילת צווי שעניינה להביט או להשקיף: "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן" (שיר השירים ד ח

[3] הראובני א, "חידושים בשמות הערביים של צמחי ארץ ישראל ובקשר אתם השמות העבריים", ספר השנה של ארץ ישראל (תרפ"ג)עמ' 316.

[4] אמוץ דפני http://www.wildflowers.co.il/hebrew/ReadMore.asp?id=483

לחצו להשארת פרטים >>