צמח חודש אִיָּר - דַּרְדַּר כָּחֹל

כחול צומח מן האדמה וכחול השמיים והבטחה של המשך...

ד"ר שרהל'ה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש אִיָּר - דַּרְדַּר כָּחֹל Centaurea cyanoides
משפחת המורכבים - Asteraceae
ערבית: ימרור אזרק يمرور ازرق

בדרך כלל כשאומרים 'דרדר' מתכוונים לצמח קוצני, כמו בצרוף המוכר 'קוצים ודרדרים', שנולד מן העונש שקבל אדם הראשון לאחר אכילת פרי 'עץ הדעת' בגן העדן: "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (בראשית ג י"ח). הפעם נפגוש בצמח שכלל אינו קוצני, אלא נעים למגע ובעיקר בעל מראה מושך את העין בצורתו המושלמת ובצבעו הכחול הייחודי-  דַּרְדַּר כָּחֹל.

תפרחת דרדר כחול. צילום: נוגן צברי – שימו לב לשרידי הקוצים העדינים

זהו צמח חד- שנתי בגובה של 30-20 ס"מ; הפורח באביב (אפריל – יוני). קרקפת הפריחה שלו עטורה בפרחים לשוניים וצינוריים (בעלי צורת צינור), המצדיקים את היותו שייך למשפחת המורכבים; משפחה המקבצת פרחים קטנים ורבים על מצעית אחת לשם פרסומת והבלטה. קוטר הקרקפת כ-25 מ"מ ובולטת בצבעה הכחול-עמוק (צבע נדיר בין פרחי הבר הארצישראליים). חלק מן הפרחים (בעיקר בהיקף) עקרים ובאים רק לשם 'סיוע' למראה ולרושם שהפרח יוצר כלפי חרקים הנמשכים איליו, ואילו הפרחים הפוריים מצויים בתווך. בסוגי דרדר אחרים מצויים בהיקף קוצים לשם הגנה ואלו בדרדר הכחול מצויים רק שרידים קשקשניים עדינים. קיים בעולם מין ספציפי שהתאים עצמו לשדות הדגן, ומכאן שמו העממי המוכר 'דגנית'. זהו צמח ייחודי (אנדמי) לארץ ישראל משני עברי בירדן ולסוריה, השכנה, מצוי בצפון הארץ ומרכזה. הוא אינו נפוץ מאוד, אך במקומות בהם גדל ניתן למצוא ממנו תמיד כמה פרטים שכנים.

דרדר כחול – מבט על  צילום: נוגן צברי

עליו והגבעולים מכוסים בכסות של שער לבן, המקנה להם מראה לבנבן. תחילת הצמיחה מאופיינת בצמיחה קרובה לפני השטח בשושנת עלים המסודרת כעין עיגול (דּוּר), דורים-דורים ומכאן נגזר שמו כמו אחרים מסוגו- דרדר. בצעירותם הם ניתנים לאכילה בסלט, כמו בני המשפחה האחרים. הפרחים משמשים כתוספת בסלט וכן לחליטת תה. יש בו חומרים אנטיביוטיים מחטאים להקלה בבעיות של אברי הנשימה. ניתן לאסוף מזרעיו ולגדלו בגינה, במקומות חשופים לשמש. זהו צמח מושך פרפרים, דברים ועוד.

בפרוש חודש אייר – חודש שכולו אור, אביב ותחילת הקיץ, החודש בו אנו מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ואת יום עצמאותנו ה- 72, מקשט את שדותינו הדרדר הכחול. צמח המזכיר בצבעו העז את צבעו הכחול של הדגל, סמל שמחבר עבר והווה עם עתיד, סמל מקורו בציצית התכלת שצוו בני ישראל לשלב בבגדם: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר ט"ו ל"ח) ובטלית בה נעטף יהודי בהתייחדו בתפילה[1], כאילו להזכיר לנו שאין עתיד בלא עבר ואין חומר בלא רוח.

נתן אלתרמן תמצת בשירו "שיר העבודה" את נוף הארץ המאיר, בעיקר בחודש אייר בהמוני עלים ירקרקים וצעירים המחזירים ומגבירים את אור השמש, יחד עם תרומת האדם המשקיע בה וכך גם נקשר אליה לקראת המשך שיש בו יסוד לחיים בטוחים – אמן!

כָּחֹל יָם הַמַּיִם,
נָאוָה יְרוּשָׁלַיִם
אוֹרִים הַשָּׁמַיִם
עַל נֶגֶב וְגָלִיל.

הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרִי לָנוּ, אוֹרִי,
הַמַּחְרֵשָׁה עִבְרִי, עֲבֹרִי,
חִרְשִׁי בַּתֶּלֶם וַחֲזֹרִי
עַד לַיְלָה, לֵיל יַאֲפִיל.

שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא,
בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה,
בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה,
הַשִּׁיר לֹא תַּם,
הוּא רַק מַתְחִיל.

[1] עוד על התכלת, הטלית והגדל בצמח חודש אייר – מרגנית השדה.

לחצו להשארת פרטים >>