כַּדָּן קְטַן-פְּרָחִים
קול הפעמונים של הגשם מבשר על מחזוריות בטבע ובזיכרון ההיסטורי
צמח חודש כִּסְלֵו - כַּדָּן קְטַן-פְּרָחִים.
משפחת האספרגיים Asparagaceae
ערבית: אג'ראס אלמטר, חַכַּלאת אל-כַּלבּ אל-חַרִיף اجراس المطر
סֵדֶר יוֹם
הַשָּׂדֶה מְגִלַּת נְבוּאָה,
הוֹפִיעוּ סִתְוָנִית,
חֶלְמוֹנִית וְכַדָּן
לְהָעִיד כִּי יַגִּיעוּ
חֲסִידוֹת בְּמוֹעֲדָן (מתוך: שפת הפרחים / אמוץ דפני)
עונת הסתיו מעוררת את נחיצותם של הגשמים וגורמת לנו, בני האדם, לבקש ולהתפלל לגשם, כאשר גם תפילה זו מסויגת במילים "לברכה ולא לקללה". לעומת זאת צמחים המצויים קבע בתנאים של ארץ ישראל ובעיקר אלה המיוחדים של קיץ ארוך וּלְאֶה מצוידים בחיישנים רגישים המודיעים להם על כל שינוי, כמו זה של אורך שעות היום, מידת הלחות באוויר ועוד, אותות מיוחדים המביאים אותם לשינויים מפליגים וביניהם הופעה מכובדת ומרשימה של צמחי הבצל והפקעת המכונים בשפה הבוטנית גאופיטים (גיאה/גאיה = אלת האדמה היוונית; פיטוס= צמח). אלה צמחים המקיימים מחזור חיים שרובו נחבא ומתרחש מתחת לפני הקרקע, אולם עם בוא ימי עונת המעבר של אחרי הקיץ, הם צצים בזה אחר זה ומהווים חלק חשוב בכסוי העונתי בסתיו ובחורף. ביניהם נמצא גם צמח קטן ועדין אותו כינינו בילדותנו "פעמוני גשם", כינוי דו משמעי המצביע על הן על הגשמים הראשונים והם על תבנית פרחיו, כפי שמספרות שורות בשירה של עידית לבב גבאי:
קול הפעמונים של הגשם מבשר
את השקת העננים
כאילו חגיגה מתבשלת משמיים
ונוזלים המים
ונוזלים המים ומטהרים
את העולם חושפים
(מתוך: קול הפעמונים של הגשם מבשר/ עידית לבב גבאי)
'פעמוני הגשם' מופיעים מיד לאחר רדת היורה, בדרך כלל, בקבוצות קבוצות של כמה פרטים בודדים ועד לעשרות פרחים, המעטרים את האדמה בצבע סגול-תכול עדין, אליהם יש לגייס תשומת לב בשל גודלם הזעיר. מבט מקרוב יסביר את כינויים הרשמי הנובע מצורת הפרח הדומה לכד קטן ומכאן, כַּדָּן קְטַן-פְּרָחִים.

פרחי הכדן צילום: נוגן צברי
גובהם של עמודי הפרחים, הנושאים תפרחת של כ-15 פרחים קטנים ממשפחת האספרגיים אינו עולה על 15-10 ס"מ ולצדם עלים סרגליים זקופים ששפתם גלולה למעין מרזב, שיטה מוצלחת לכוון טיפות הגשם אל הבצל המתרוקן, בעת שהוא מקיים את עונת הפריחה המיוחדת. בנוסף, מצטיין הבצל ביכולת רביה וגטטיבית, כלומר ביכולת הצמחה של בצלצלים נוספים מתוך הבצל הקיים; כל בצל חדש שנוצר מגדל שורש מעובה המסוגל להתכווץ וכך למשוך אותו אחריו לאזור מרוחק במעט מצמח האם כדי למנוע תחרות. כך מתקבל מראה של מעין 'מושבות-מושבות' של פרחי פעמונים שובי-עין. הפרחים, נטויים כלפי מטה כדי להגן על אברי הרבייה מפני הגשם, הפרחים העליונים הם למעשה מנוונים ומצויים לצד חבריהם על מנת להעצים את הניראות והפרסומת. הפרחים מצוידים בצוף ובריח עדין, אם כי מתצפיות התברר כי מעטים מאוד החרקים הפוקדים אותם והרבייה מתבססת בעיקר על ריבוי הבצלים, כמוסבר לעיל.[1] כדן קטן-פרחים נפוץ בארץ באזורי הבתה באזורים שונים בארץ ובנאות קדומים ניתן לחזות בו, על פרטיו הרבים, באזורים שונים של השמורה בחודש כסלו.
בסופו של חודש כסלו נעלה על נס, כמידי שנה בשנה, את תעוזתם של המכבים בשלהבות מספרות; אין ספק שבמורשת העתיקה תופש סיפורו כד השמן הפלאי מקום של כבוד בכתובים בשירים ובמאכלים מטוגנים בשמן. והנה דווקא בתקופה זו של ימי החנוכה צץ בענווה צמח הנושא פרחים דמויי כדים, כאילו לומר לנו שאפילו הטבע לוקח חלק בפרסום הנס …
אם כך, צאו ליהנות ממבשרי הגשם ומן הנבטים הרכים וגלו גם את הכדן קטן הפרחים או בשמו העממי 'פעמוני גשם' ואם נרצה נוכל לסכם בסיפוק כי יש פה 'מפגש' משלים בין טבע (גשם) לבין אזכור היסטורי של כד קטן.
חודש טוב של גשם בעתו
[1] מידע מתוך: "פרח השבוע"- אוניברסיטת חיפה http://wordpress.haifa.ac.il/?p=4438