על חברת צמחים ועל בבואה אנושית

צמח חודש טֵבֵת - אַסְפָּרַג הַחֹרֶשׁ (Asparagus aphyllus) משפחת השושניים, ערבית: עקול אלג'בל عقول الجبل

החורף, הוא שעתו היפה של ירק השדה למינהו. אחד הבולטים שבהם הוא אַסְפָּרַג הַחֹרֶשׁ, המתפרץ עם הגשמים המרווים בצמיחה רעננה של תִּימוֹרוֹת, כינויים של אבותינו לענפים צעירים הַמִּתַּמְרִים מעלה, בולטים בְּחִיּוּת מבטיחה.

תצורת הצומח המאפיינת חלקים גדולים מארץ ישראל, כחלק מהמרחב הים-תיכוני, הוא 'חורש ים-תיכוני' (המכונה בידי משפחת הראובני בניגוד לקביעת ועד הלשון 'יער'). תצורת נוף זו, מאופיינת במגוון צמחים עשיר, המקובצים כסבך צפוף ועמוס. עושר המציב בעיה לצמחים, הנאבקים בעיקר על הצורך בחשיפה אל קרני השמש, לשם תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה) החיוני. פתרון לבעיה זו מייצגים המטפסים למיניהם; הם 'מוותרים' על גזע יציב ומיקום בטוח, ושמים את יהבם על צמחים ועצמים בסביבה, כשהם נשענים ומטפסים עליהם בגבעולים רכים וגמישים ומפלסים דרך אל קרני האור. האספרג, או בשמו היווני המלא, אספרגוס, שולח ענפים גמישים, רכים וארוכים מתוך קנה שורש הטמון באדמה, המתמרים לגובה של עד 2 מ'. לאחר הפריצה יתחיל הענף להתקשות ולהתקשח. על הענפים שרידי עלים הנראים כקשקשים, מחיקם פורצים בהמשך ענפים קצרים, קשים וקוצניים (מחטניים) המתפקדים כעלים, תופעה המוכרת בבוטניקה כ'פִילוֹקְלָד'.(1) אלה, משווים לצמח מראה של שיח מרובה ענפים, ירוק וקוצני.

אספרג החורש, באדיבות אתר צמח השדה

האספרג פורח בסתיו (ספטמבר- נובמבר) בפרחים לבנים קטנים (3-2 מ"מ) חד מיניים, בעלי ששה עלי כותרת. הפירות כדוריים (ענבות), ומשחירים באביב עם ההבשלה. הם נאכלים על ידי ציפורים, המפרישות את זרעיהם ומסייעים בכך להפצה. מבנה הפרח תואם את משפחת השושניים.(2)

בסוג אספרג 300 מינים, מתוכם גדלים בארץ 4 מינים. תפוצתו העולמית מתקיימת בעיקר בדרום ובמזרח הים התיכון. בנאות קדומים מצוי אספרג החורש במקומות רבים, המייצגים חורש ים- תיכוני. מיני אספרג מקובלים לנוי, בגינות ובזרי פרחים, שם הם מוסיפים נפח ואווריריות. האספרג משמש גם כירק מאכל בעודו צעיר ורך, על ידי קטיף קודקודי הצמיחה בעונה זו של השנה ואכילתם חיים, או לאחר תהליך כבישה או מבושלים. בחקלאות, מגדלים זנים תרבותיים ומנצלים בעיקר את הענפים בעודם חסויים באדמה, בטרם קבלו את צבעם הירוק. אספרג נחשב מעדן, ומחירו גבוה.

אספרג החורש – פרחים
צילום: נועם עביצל, באדיבות אתר צמח השדה

אספרג החורש – פירות. צילום: דורית דאון, נאות קדומים

שימוש חשוב יש לאספרג בתחום הרפואה; הוא נחשב כתרופה נגד עצירות, כמנקה את דרכי השתן, כבד ודם ועוד. "תנו רבנן: אספרגוס יפה ללב וטוב לעיניים וככל שכן לבני מעיים והרגיל בו יפה לכל גופו" (בבלי ברכות נ"א, ע"א).

עושר מיני הצמחים בחורש הים- תיכוני, החולקים כולם את אותה כברת ארץ וצורכי חיים, מהווה גם בבואה לחברה האנושית, אשר מגוון מרכיביה מייצגת שונות מדהימה. רק מאמץ להיות ייחודי ובעל שיטת הישרדות, מבטיחה את המשך הקיום והשגשוג. האספרג, באורח חייו וסביבתו מְזַמֵּן לנו חלון הזדמנויות להתפעל מחכמת הבריאה, ולתת על כך דעת בהשוואה לחברת האדם.
יחד עם המחשבות, מזמין אותנו הירוק של עונת החורף לצאת, להכיר ואף להתכבד בטעמו הייחודי.

ברכת חודש טוב, משופע גשמים וטיולים

__________
(1) פילוקלד: ענף דמוי עלה.

(2) בשל התפתחות הפרחים, יש חוקרים המשייכים את האספרג למשפחה נפרדת – אספרגיים.