לוּפִית מְצוּיָה - צמח חודש אדר

לוּפִית מְצוּיָה Arisarum vulgare
משפחת הלופיים Araceae
בערבית سراج الغول סיריג' אֶל-ג'וּלָה

מורגלים אנו מאוד בתבנית קבועה של פרח קלאסי, על כן מרתק לפגוש פרחים בעלי מבנה חריג כמו זה של הלופית המצויה. בעת הפריחה מגדל הצמח כלפי חוץ מעטפת הנראית כ'מטה' שראשו כפוף בדומה ל'מקל סבא'. בילדותינו כינינו אותו בשם 'מטה אהרון', ובאנגלית 'מצנפת הנזיר' (Friar's Cowl).

לופית מצויה – מראה כללי. צילום נוגן צברי 

למעשה, בתוך המעטפת קיימת התפרחת, המכונה בשפה הבוטנית 'מַתְחָל'. המתחל עטור בפסים ירקרקים ותפקידו להגן על הפרחים הזעירים בעיקר בעונת הגשמים בהם הלופית פורחת. הפרחים מקובצים על 'שִׁזְרָה' שאורכה כ-7 ס"מ ולעיתים בולטת מחוץ למתחל. בחלק התחתון מקובצים פרחים נְקֵבִיִּים ובחלק העליון הַזְּכָרִיִּים. את הָאֲבָקָה מבצעים חרקים הנכנסים אל המתחל, 'מתלכלכים' בגרגרי אבקה מן הפרחים הזכריים המרובים ומוכנים לעבור אל הפרח הבא. לפי מחקרים הם גורמים גם להאבקה עצמית בתוך התפרחת עצמה על ידי פגיע במרקם הצלקת. בשהותם בתוך המתחל זוכים החרקים למקום חמים ומוגן מפגעי החורף שבחוץ. לאחר ההפריה משתנה צבע המתחל לחום עד לקמילתו בעת הבשלת הזרעים. פריחת הלופית ארוכה, יחסית, ומתקיימת לאורך החורף (אוקטובר – אפריל).

העלים גלולים (מלופפים) בצעירותם ונפרשים בהדרגה, עד שנגלית צורת הלב שלהם. יתכן כי השם 'לוף', מקורו בליפוף זה. על העוקצים של הפרחים ועל הפטוטרות (עוקצי העלים) יש כתמים חומים אופייניים.

השזרה שבחלקה התחתון והמוגן מרוכזת התפרחת. צילום: נוגן צברי. 

לופית מצויה נפוצה בחבל הים-תיכוני בבתות וגם במעזבות ובגינות הקשורות בפעילות האדם. עליה משמשים למאכל, בדומה לקרובי המשפחה: לוף ארצישראלי, לוליינית מעובה ולוף ירוק  טעמם עדין, אך ריכוז של גבישי קלציום אוקסלט ברקמות עלול לגרום לצריבה ועל כן יש להרתיח את העלים כ-40-30 דקות לפני הכנת המאכל, כמו כן חשוב להרחיק את העורקים והפטוטרות בהם מרוכז הקלציום אוקסלט באופן ניכר. הלופית משמשת גם ברפואה לטיפול בבעיות מערכת השתן, נשימה, ריפוי פצעים ועוד.

לופית מצויה בשלב הבשלת הפירות. המתחל מתייבש ונופל. צילום: נוגן צברי

שמה העממי של הלופית, 'מטה אהרון', מצביע עד כמה עמדו סיפורי התורה בעבר בתודעה ובזיכרון של בני הארץ ואילו כיום, יש רבים שאסוציאציות אלה תהינה רחוקות מיכולת השליפה המהירה והטבעית. עובדה זו צריכה לעורר בנו מחשבות ואף חשבון נפש אודות מקומם של סיפורי התורה שעברו דורי דורות ואנו אחראים על העברתם הלאה . ראוי, אם כך, להזכיר כי מקומו של 'מטה אהרון' במקרא לא נפקד משורה של אירועים מרכזיים המרמזים על פרקים מרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל שהתמודד על החופש במצרים ויצא לדרכו העצמאית והמוגדרת כעם. לדוגמא המטה של אהרון מְכַכֵּב באחד המופתים הראשונים שנעשו במצרים: "וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" גם בעשר המכות: "אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם  וְיִהְיוּ דָם" (שמות ז י"ט) וכמובן בויכוח החברתי-ערכי של בחירת אהרון ובניו לשושלת הכוהנים הגדולים: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר י"ז כ"ג).

שילוב מיוחד ניתן לעשות בשוטטות בטבע המתעשר בימי החורף, כאשר צמחים מרמזים בהופעתם ובתכונותיהם אירועים ואישים בתולדותינו. מרחבי נאות קדומים, הצמחים ותכני ההדרכה מזמינים אותנו לחוות את השילוב המנצח הזה.

 

חודש טוב ולהתראות בסיורי הפריחה שלנו!