צמח חודש ניסן - יַרְבּוּז עָדִין

גם אם החיים מרים או קשים, הישרדות על אף התנאים

ד"ר שרהל'ה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

צמח חודש ניסן - יַרְבּוּז עָדִיןAmaranthus viridis
משפחת הירבוזיים Amaranthaceae
בערבית: ערף אלדיק - ءرف الحيك

עשבי בר אחרי הגשם
שזרת לי במקום מילים
עשבי בר אחרי הגשם
במקום שירים

(מתוך: עשבי בר/סול – אלון בלום)

שנה שופעת גשמים מתבטאת גם בכמות ובגודל צמחי הבר המופיעים בשדה, בצדי דרכים ובשטחים פתוחים. החורף מביא עמו ברכה גדולה לאדמה ולגידוליה אך לחקלאי הקדום של ימי המקרא, המשנה והתלמוד זוהי עונה בה אין כמעט יבולים מגידולים חקלאיים בארץ ישראל. על כן חלק חשוב מסל המזונות הקדום הוו צמחי הבר או 'ירק השדה', הניתנים לליקוט בטבע ולהכנת מבחר מאכלים, כמו גם תבלינים, תרופות בשמים ועוד…

בין צמחי הבר נוכל למצוא את היַרְבּוּז; מקור שמו, כנראה, בשיבוש מן השפה הפרסית, שם מכונה – ארבוז. אמנם מיני הירבוז בארץ (כ- 12 במספר) נחשבים בקרב הבוטנאים צמחים פולשים, אך הירבוז מוזכר כבר במשנה ובתוספתא. במשנה מוזכר הירבוז או הירבוזין במסגרת רשימת ירקות השדה הניתנים לליקוט בעיקר בשנת שמיטה ללא הגבלות: "הפיגם,  והירבוזין השוטים, והחלגלוגית, כוסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגר של אפר, פטורין מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית" (משנה שביעית ט א)  ובתוספתא, מוזכר כירק שגידלו אותו למאכל או כירק שטעמו מזכיר את התרד: "ואין מרכיבין… ולא תרד על גבי ירבוז מפני שהוא ירק בירק" (תוספתא כלאיים א ז). שמו הלטיני, אמרנטוס  amaranthus, נגזר מיוונית ומצביע על תכונת מספר מינים מן הצמח  להיות צמחים 'בני אלמוות', כלומר צמחים שאינם נובלים, כביכול, ונשארים זקופים ונאים זמן ממושך.

מראה כללי של ירבוז פורח – צילום: באדיבות צמח השדה – https://www.wildflowers.co.il/>

את הירבוז ניתן ללקט, כאמור,  כצמח מאכל לסלט, להכנת עלים מבושלים או כמילוי בתוך בצק. יש בו עושר ויטמינים ומינרלים. קרובת משפחה שלו  היא הקינואה, המוכרת היום כצמח מאכל חשוב ובריא. מזרעיו ניתן גם להכין סוג של קמח להכנת מאכלים ולעיבוי תבשילים.  הירבוז משמש גם כצמח רפואי לריפוי פצעים, הורדת חום, לזרוז מחזור חודשי ולטיפול במערכת השתן.

חודש ניסן פרש, זה מכבר, את האביב בקרבנו! אביב המצוי בשיאו ממלא את חלל האויר במראות וריחות וגם בסיפור יציאת מצרים; סיפור המביא עמו מסר אישי וחברתי של הישרדות ותעוזה.

הירבוז, בפרחיו המרובים והזעירים המסודרים כשבולת על הגבעול, מפתח המוני זרעים דווקא בימי הקיץ, ימות החום, כנגד כל הסיכויים! אלה מזכירים את גורלם המורכב של בני ישראל במצרים לשמד, תחת גזרותיו המתוכננים להפליא של המלך פרעה. אולם בעקשנות, שתכליתה הישרדות, מבשיל הירבוז את זרעיו ומפזר אותם לקראת נביטה באביב, במגוון בתי גידול בקרבת האדם, וכן במקומות קשים לצימוח כגון סדקי מדרכות. גם ניסיונות לחסל ולהרחיק את צמחי הירבוז לא יצלחו והם ישובו ויעלו את העלים האופייניים שלהם דמויי מעוין ואת המוני הזרעים שישקדו על המשכיות וקיום, ממש כפי שמתואר בסיפור מצרים : "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א י"ב).

 

 

לחצו להשארת פרטים >>