ארכיון - טיול חורפי בנאות קדומים - שמורת טבע נאות קדומים

טיול חורפי בנאות קדומים

חווית טיול חורפי בנאות קדומים וזיכרונות מנגה

יעל שימרון, מדריכה בכירה בנאות קדומים

כשאומרים ט"ו בשבט מריחים אדמה רטובה ורואים שדות ירוקים ופרחים. ימות הגשמים מאפשרים גם לצוות נאות קדומים, לאחר עמל של חודשים ארוכים ויבשים של שמש וחום שצרבו כל פיסת אדמה ואדם, לצאת לטיול חורף מסורתי בעקבות הגשמים החזקים. הבורות והברכות מתמלאים במים, נבטים רכים כבר עולים וצומחים, נחל 'נטוף' זורם בשצף קצף לאחר שעמד חרֵב במשך חודשים, ואנו, חברי הצוות, עולים רגל אחר רגל ללא שביל מסומן, לעבר השומרה המשוחזרת במרכזו של כרם ענבים. נזיד עדשים ריחני ומהביל נמזג ונלגם, ואנו מתכרבלים בין דפנות השומרה המעובים ונזכרים במייסד נאות קדומים - נגה הראובני.

נגה נולד בט"ו בשבט בשנת תרפ"ד (1924) ונפטר בתשס"ח (2007), אולם הוא הסביר כי הוא לא צריך לחגוג ביום ט"ו בשבט, כי בשבילו כל יום הוא חגיגת ט"ו בשבט. בין פועליו הרבים של נגה, גם חידוש "סדר ט"ו בשבט", על פי על-פי נוהג שתיקנו מקובלי צפת במאה ה-16 ובו אוכלים ומברכים על מיני פירות ארץ ישראל ושותים ארבע כוסות יין מלבן לאדום. נגה ראה בחידוש סדר ט"ו בשבט של המקובלים, סגירת מעגל היסטורי של היהודים וקורותיהם;

בימי המשנה – ציון מועד ט"ו בשבט כתאריך המפריד בין 'שנת מס' של הפרשת מעשרות שהסתיימה, לזו שבפתח.
בגלות – ציון המועד בגלויות השונות, הרחק מאדמת הארץ, בצרוף אכילת פירות יבשים כדרך להיזכר בריחות הארץ ובגידוליה.
בימי המקובלים – עריכת 'סדר', המזכיר את סדר פסח כדרך לקרב את הגאולה
ימי העליות הראשונות – מתן דגש להשתרשות מחודשת באדמת הארץ, בדמות נטיעת עצים.
בגלגול חדש – התמקדות בשמירת טבע, הכרות עם הטבע וכחגם של הגופים הירוקים.

סדר ליל ט"ו בשבט בהוצאת נאות קדומים

נגה קיבל את שטח נאות קדומים בשנת 1965, 2500 דונם של נוף טרשים חשוף, ללא צומח. במאמץ עצום, הן פיזי והן כלכלי, ברוח ובאמונה עיקשים החל לשתול ולטעת את מערכת הגנים וקרא לה 'נאות קדומים'. האזורים של השמורה תוכננו במדויק לסמל את נופי ארץ ישראל ונושאים מתוך המקורות היהודים. נוכל למצוא את גן שיר השירים; גבעת המשלים וספרות החוכמה; גבעת המנורה, אזור הכרמל, השרון, השפלה, יער אפרים ועוד ועוד.

ואתם, המבקשים לטעום טעמה של ארץ ישראל על נופיה והרוח הנקשרת אליה, מוזמנים לטייל בנאות קדומים, ולהרגיש את המשמעות והמסֵר המתבקשים לקראת ט"ו בשבט, כפי שהסביר רבי מנדל מקוצק,1 בסעודה שערכו הוא ותלמידיו לכבוד ט"ו בשבט: "לו היינו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מה ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול".

לחצו להשארת פרטים >>