שיח לעיתים לילדים

הזית המאיר או מדוע לעלי הזית צבע שונה בכל צד? - שיח לעיתים לילדים

זיו בראל

שלום ילדים,
בתקופה זו שלפני חנוכה, מוסקים את עצי הזית וסוחטים (עוצרים) מהם את שמן הזית ששימושיו רבים: מאכל, רפואה, טיפוח הגוף, וכמובן למאור. בעת העתיקה שימושו העיקרי של השמן היה למאור, גם בחיי היום יום וגם למלאכת הקודש: הדלקת מנורת בית המקדש, הדלקת חנוכיות ולנרות השבת.
כולנו מכירים את עץ הזית, אך לא כולם שמים לב שעץ הזית עצמו הוא עץ מאיר, לעליו הרעננים המכסים אותו במשך כל עונות השנה יש גוון אחר בכל צד. בצד העליון ירוק כהה (ירוק זית) ובצד התחתון גוון כסוף לבן המכוסה בשכבה דקה של שערות המחזירה את קרני השמש ובכך מגינה על העלה מפני התייבשות. תנועת העלים ברוח וחילופיי הלבן והירוק יוצרת לנו את המראה המאיר והמנצנץ של עץ הזית.

אגדה עתיקה מספרת
שבעבר כל עליי הזית היו בצבע אחד,ירוק כהה(ירוק זית) עד שיום אחד….
לפני אלפיי שנים, בכפר קטן באזור מודיעים, לאיכר אחד היה כרם גדול ועשיר בזיתים.
כל עץ במטע מצעיר עד ותיק, נתן מזיתיו בתקופת המסיק.

ורק עץ זקן, לא גדול במיוחד, מעולם לא נתן מפריו אף לא זית אחד.
עמד מבויש,הרכין ענפיו, הבושה הגיעה עד קצה שורשיו.

האיכר שראה את צערו של העץ ניסה עם מומחה אילנות להתיעץ.
המומחה בדק גזע, שורש וענף והחליט לעקור בלי להניד עפעף.

הזית הבין שסופו קרב, וביקש מגרמיי השמים לעזור ולהתערב.
בלילה פנה לסהר הלבן והחביב, "ירח ירח בבקשה תקשיב,

אולי אתה וכל הכוכבים יכולים לעזור לענפי העלובים.
פשוט כבר ממש לא נעים לי להיות כל כך לא מועיל ולא תורם לבריות."

הירח התבונן בזית האומלל, גרד בראשו ולבסוף שאל:
"אם אהפוך את נופך למואר זה יעשה אותך מאושר?"

העץ לרגע הירהר וחשב ולבסוף ענה כשחיוך על פניו.
"אם אין ביכולתי זיתים להפיק, ומהם שמן זך וטהור להדליק,

לפחות את עצמי אוכל להאיר, זה יכול להיות אדיר ונדיר."

הירח כיוון את אורו הכסוף והנוצץ, באלומה גדולה וישירה על העץ,
הכוכבים אבק כוכבים פיזרו, ופתיתים זוהרים על העץ נשרו.

העץ הסתכל על עליו היפים, כשבצידם התחתון הפכו לכסופים.
"אני מרגיש פתאום כה רענן וצעיר, תודה על הכל, הפכתי למאיר."

העץ התרגש עד קצות הענפים וניצנץ כל הלילה לירח ולכוכבים.
ושקע בתנומה שקטה ושלווה כשאור הוא מפיץ על כל הסביבה.

בבוקר עם הנץ החמה, כשקרניים ראשונות ירדו לאדמה,
יצא האיכר עם גרזן בידו, בכדי לכרות את העץ שלא נתן את פריו.

אך כבר מרחוק ראה משהו מוזר, בין כל העצים משהו זהר.
חשב לעצמו, "אולי התמזל מזלי ואוצר גדול יש במטע שלי?"

אך כשקרב וראה את העץ המופלא, התאכזב האיכר אכזבה גדולה.
הניף גרזנו בכל כוחו אל על, להפיל את העץ אך בכל פעם כשל.

מכל כיוון ומכל הצדדים ניצנצו העלים בין הבדים, סינוורו את עיניו והרפו את ידיו.
לבסוף ויתר האיכר ואמר: "רגע אחד ,העץ הזה הוא האוצר.

אמנם פירות הוא אינו מניב, אך כולו מקרין זהר, נגה וזיו.
אשאיר אותו ואשגיח עליו, אטפל בו היטב ואבריק עלעליו".

וכיוון שקינאו בו כל הזיתים האחרים, גם הם הפכו בזכותו למוארים.
ומאז ועד היום, כל עץ זית בעולם, זוהר באור השמש ובליל ירח גם.