ארבעת המינים

ארבעת המינים- הסיפור האמיתי

זיו בראל

בסוכה אחת רחוקה ונידחת,
התקיימה תחרות ממש מבדחת,
ארבע מינים התייצבו בסוכה,
וביקשו לפתור בעיה מציקה.

מי מכולם ראוי ומוצלח,
לשבת בראש השולחן מתחת לסכך.

כל אחד מהם ממש משוכנע,
שהוא ה"אחד" בכל השכונה.
ולכן ביקשו מזית אחד, זקן במיוחד
שישפוט בניהם ויחליט פה אחד

ביקש אז הזית מכל הארבעה
להופיע אצלו והוא יביע דעה
ומה שהוא יחליט בלי ויכוח בכלל
יהיה מוסכם ועל כולם מקובל.

ראשונה הופיעה דסי הדס,
וריח נעים איתה גם נכנס.
"נעימה , ריחנית, יש בי רוגע ושמחה
ומביאה אני לכל, מזל וברכה."

שני נכנס רוגי האתרוג,
וידע שאין לו שום סיבה לדאוג.
כי "אני שייך למשפחה עם הוד והדר
ואפשר גם לאכול אותי מצופה בסוכר.
בקיצור גם טעים , גם מיוחס
אין ספק שאני זוכה בפרס."

השלישית שנכנסה לה בלי שום רחש
זו ריבי ערבה שמדברת בלחש.
" אני שקטה וצנועה כמו הנחל הזורם ליד בייתי
אך גמישה וחזקה , אם תנסו לשבור אותי."

ואחרון חביב וגם שובב עמד וניצב, לולי הלולב.
"שימושים רבים לי, ממש אין ספור
והפירות שלי מתוקים כמו דבש טהור.
ועל נא נישכח מאיפה הסכך! "

עמד הזית חשב וחשב
ועל גזעו העתיק התקמטו חריציו,
"תכונות טובות יש לכולם,
כל אחד מהם נחוץ לעולם,
אך אקבע וזו החלטתי
כולם ראויים לפי דעתי.

כל אחד מכם כשהוא בנפרד,
יפה, שימושי ובאמת מיוחד,
אך היתרון שלכם יגדל בהרבה,
אם תשבו יחדיו זה לצד זה.

כל התכונות והמעלות שבכם,
כאגודה, כחבורה, יגבירו כוחכם.
ארבעת המינים אחזו ידיים והביטו בעיניים,
וידעו שרק ביחד הסוכה תהיה מוצלחת.

ומאז ועד היום יושבים בתוך סוכת שלום,
הדס אתרוג לולב וערבה,
בשמחה כבוד, אחווה ואהבה.