לכבוד יום השפה העברית - על תרבות ומקורה הלשוני

תרבות מהי?

כתב: זיו בראל

מהי תַּרְבּוּת? המונח 'תַּרְבּוּת' מייצג כל אדם, באשר הוא, על המסורת אליה הוא שייך, על דרך התנהגותו, על מידת ההשכלה שהוא בוחר להרחיב ועל השימוש בה בחייו.

לדעת אבן־שושן מקור המילה הוא בשורש ר־ב־ה שעניינו גידול מספרי בדומה לאכדית, בה rabu פירושו גידול וtrbutu-  פירושו תלמיד או חניך. בתנ"ך משמשת 'תַּרְבּוּת' כמילה יחידאית, המופיעה כאשר מוכיח משה את שבטי גד וראובן בבקשתם להישאר רועי צאן, בדומה ל'דור החוטאים' של אבותיהם: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" (במדבר ל"ב י"ד). זאת, במקום להיכנס לארץ ולהפוך לחקלאי – הסבה מקצועית המתבקשת מן הפסוק הידוע: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח ח). אצל חז"ל מופיעה המילה בהקשר של הרגל, למידה ואילוף ובימי הביניים גם כחינוך ודרך-ארץ. המילה קולטורה, בלועזית, משמשת בעברית כדי לתאר את כלל הישגי הרוח והיצירה של החברה. מקורה בculture – תרבות, שם הפעולה ל'קלטר' וכלי העבודה 'מְקַלְטֶרֶת' תפקידם לתחֵחַ את האדמה ולהוציא עשבים שוטים למען גדילה וצמיחה טובה יותר של היבול.

חקלאות' מקורה במילה הארמית 'חקל' (שדה) כך שבתרגום חופשי של המילה הלטינית Agricultura, נקבל את שדה-תרבות, החקלאות היא שדה הצמיחה, ההתרבות והגדילה וכן טיפוח ((cultivate רוחו ויצירתו של האדם.

בסיורים ב"נאות קדומים" ניתן לחוות את צמיחת התרבות של אבותינו מתוך עבודת השדה כמו, כלל החגים החשובים ואין- סוף של מונחים לשוניים ומילים שהרחיבו את העברית ומהווים עושר לשוני בו אנו משתמשים עד עצם היום הזה.

פארק נאות קדומים
לחצו להשארת פרטים >>