נגה הראובני ממשיך את הדרך

כשסיים נגה את לימודיו בגימנסיה העברית בירושלים עמד נגה בפני ההכרעה החשובה בחייו: האם ללכת שבי אחרי נטיותיו המדעיות למחקר הפיסיקה הגרעינית, שהיה אז בפריצת דרכו, או לבחור בדרך שתאפשר לו להמשיך בעבודה שהוריו השקיעו בה את כל אונם, ולהקים את אותו "גן". לדברי נגה: "ההכרעה נפלה מתוך שיקול קר וענייני: פיסיקאים לא יחסרו לעם ישראל. אבל המפעל הזה, שמעטים כל כך מבינים עכשיו את ההכרח בהקמתו, לא יקום ולא יהיה אם לא אקח אותו על עצמי". בהחלטה זו, שהחליט בהיותו בן 17 שנה, הותוותה דרכו של נגה. נגה למד לימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בנושאים בוטניקה, זואולוגיה, מדעי הטבע, תנ"ך, תלמוד ומדעי היהדות.

ב-1948 התחיל נגה לפתח את נושא "חינוך שדה" בהגנה ובפלמ"ח. כאשר הוקם צבא ההגנה לישראל, נלחם נגה להחדיר את התוכנית גם לצה"ל. בשיטה זו למדו דורות של חיילים להכיר את הסביבה הטבעית, כפי שהכירו אותה קדמוננו בתקופת התנ"ך והתלמוד. הכרות החייל עם השטח שימשה הן לצרכי הישרדות והן לשיפור תנאי החיים בשדה בתקופת האימונים

ד"ר ארתור בירם (1878- 1967), פילוסוף, מחנך ומייסד בית הספר הריאלי העברי בחיפה,
כותב לאהרן זאב (1900 – 1968), קצין חינוך ראשי בצה"ל.

הדרכת חיילים בחינוך שדה

מתוך הספר "שיח ועץ במורשת ישראל"
נגה הראובני, עמ` 45

שער חוברת חנוך שדה
כתב – נגה הראובני, בהוצאת ענף ההשכלה – צה"ל. "תמונת השער – המוריה הישראלית"

מתוך "קשוטים"
תערוכת גדנ"ע בבסיס שייח מוניס בשנות ה 50

מתוך "קשוטים"
תערוכת גדנ"ע בבסיס שייח מוניס בשנות ה 50