תורת הצמחים של אפרים הראובני מאת תמר מנור פרידמן אפרים רובינוביץ-הראובני (1881-1953) נולד בנובומוסקובסק שבאוקראינה. ב"קורות החיים" שהגיש להנהלת האוניברסיטה העברית, הוא כתב: "שעות רבות הייתי לומד בחוץ, בחצר בית הכנסת לרוב, בייחוד בחודשי האביב. הדשא הרענן שבחצר הגדולה של בית הכנסת, פרחי האביב שבתוכה וריחותיהם גידלוני שם מילדותי. ואולי לאלה אני חייב את עיקר עבודתי כיום"1.
תמונת ילדות מוקדמת זו נותנת בידינו מפתח להבנת גישתו המקורית לחקר הצומח של ארץ ישראל. גישה, אשר שילבה בין מדע הטבע לבין לימודי הלשון, המקרא והפולקלור וינקה מאהבתו הכפולה – אל עולם הצמחים ואל עולם התורה. בתמיכת אביו הרב נתמזגו בחינוכו של רובינוביץ לימודי תורה וגמרא עם לימודים כלליים. הוא הוסמך לרבנות בישיבה בקרמנצ'וג, ואחר כך פנה ללימודי מדע באוניברסיטת ננסי שבצרפת. ב-1906 הוא עלה לארץ ושימש מורה לטבע במושבות. בשנים 1909 – 1914 השלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטאות לוזאן ופראג, ועם שובו ארצה היה לחוקר ולמורה בבתי ספר תיכוניים ובסמינרים למורים. בתקופה זו החל לגבש את עיקרי רעיונותיו האקדמיים והחינוכיים, ואלה היו לימים למפעל חייו.2 חזונו של הראובני כלל תוכניות רבות היקף, אך רק מקצתן יצאו אל הפועל. אחת מהן, האנציקלופדיה הבוטאנית, היתה כרוכה בעוד שני מפעלים שהוא התמסר אליהם כל שנותיו: "המוזיאון לצמחי התנ"ך והספרות התלמודית ולפלנט לור היהודי והערבי" וגן בוטאני מקראי בשם "גן הנביאים ורז"ל". בכותרת המשנה לאנציקלופדיה ביאר הראובני את תמצית השקפתו המדעית: "אוצר צמחי ארץ ישראל / מטיפוסי עולם הצומח של הארץ בציורים ובצילומים / דרכי חייהם / תולדותיהם בחיי העם היהודי, בלשונו ובספרותו עניניים בפולקלור הערבי". הוא עצמו קבע רבים משמותיהם החדשים של צמחי הארץ, וחתר לזיהויים עם אלה המוזכרים במקורות העבריים העתיקים. הצד הפולקלוריסטי שבעבודתו התבטא בליקוט מונחים ומסורות עממיות מפי תושבי הארץ הערבים ובשימוש בהם להעמקת הפירושים הלשוניים וההיסטוריים של שמות הצמחים.3 היוזמה להקמת מוזיאון בוטני לצמחי התנ"ך הבשילה בלבו של הראובני עוד בתקופת השלטון העות'מאני, כשהתגורר בשכונת הבוכרים בירושלים. הוא ורעייתו התמסרו כבר אז לאיסוף צמחים, להגדרתם, לשימורם ולהצגתם בדרך מוזיאלית. בהצעה לייסוד המוזיאון פירט הראובני את חזונו: "בבואנו אפוא להתיישב בארץ עתידנו, לעבדה ולשמרה, עלינו גם לחקרה, ללמדה ולדעתה. ובראש המדעים העוסקים בחקירת המולדת תופסות בלי ספק תורת האדמה [גיאולוגיה, תמ"פ] ותורת הצמחים את המקום החשוב ביותר". בהקמת המוזיאון תצמח לדעתו תועלת מעשית למשק החקלאי, למחקר המדעי ולאוניברסיטה העתידית, אך הוא גם ינחיל ערך לאומי ומוסרי "לחבב את הטבע ואת השדה על החניכים בספקו להם עניין ועונג נעלה המעדן ומטהר הגוף והנפש".4 ב- 1926 זכה כאמור הראובני להגשים את תכנית המוזיאון לצמחי התנ"ך במסגרת מוסדות האוניברסיטה העברית, והעתיק לשם את ספרייתו ואת אוספי הצמחים מביתו. אך עם השנים עמדו המוזיאון ומייסדו במוקד קשיים תקציביים ומחלוקות אקדמיות: האם יש לשייך את המוזיאון ואת המחקר הנעשה בו למדעי הטבע או למדעי היהדות?... בחזונו של הראובני השתלב המוזיאון בתכנית מונומנטלית אף יותר של גן צמחי המקרא. גן זה היה אמור להיות שונה מהמתכונת המקובלת של גנים בוטניים והתבסס על תיאור הצמחים במקורות ועל ההקשר הנושאי-הטקסטואלי שהם היו נטועים בו. סידור הצמחים בגן נועד לשרת בראש ובראשונה מטרה ספרותית וחינוכית. לעומת הגנים המדעיים הערוכים לפי מינים ומשפחות של צמחים, תכנן הראובני את "מחלקת חבורת הצומח בספרותינו העתיקה" ולצידה "מחלקת הסמלים" ו"מחלקת הדין". כך למשל מופיעות בשרטוט האדריכלי של הגן חלקות "שיר השירים" ו"כרם ישעיהו" ו"צמחי ירמיהו ויחזקאל". בהשראת מחקרו על צמח המוריה וזיקתו למנורת בית המקדש, הוא הגה את רעיון "גבעת המנורה" ותכנן להקימו במוקד "גן הנביאים". בעיני רוחו הוא ראה את המנורה מתנוססת בראש גבעה הצופה אל העיר העתיקה, כמונומנט לאומי הממזג בין רוח הנביאים לעולם הצומח, ובסמוך אליה – היכל מקודש שבו יתפלל כל איש כלבבו בחסות "סמל האור ושלום העולם". האסתטיקה והאמנות ליוו את מפעלו של הראובני בכל אשר פנה, ואפשר שהיופי ושלמות הבריאה המגולמים בפרחים הקרינו מאורם על ערכי המדע, הרוח והאידיאולוגיה שהעסיקו אותו בגלוי. המבט על היפה והחיפוש אחר דרכים להנחילו לציבור היו נר לרגליו: בהזמנת הציורים לאנציקלופדיה המהודרת, בצילום התיעודי של מיני הצמחים, במלאכת חניטת הפרחים וסידורם במוזיאון הבוטני, ובעיצובו של גן אגדי השואב מניחוחותיהם של גן-עדן, של "שיר השירים" ושל מקום המקדש בהר המוריה. 1 אפרים הראובני, "דברי ימי" מכתב אל האוניברסיטה העברית, 1926 בקירוב, ארכיון נאות קדומים 2 יאיר פז, "הגן הבוטאני וגן הנביאים: על שני פרויקטים להקמת גנים לימודיים באוניברסיטה העברית" ספר תולדות האוניברסיטה (העורכת: חגית לבסקי) כרך ב' ירושלים 2005, עמ' 470-441 3 אפרים רובינוביץ, שמות צמחי ארץ ישראל, ירושלים תרע"ז ; אליעזר שמאלי, החלוצים, תל אביב 1972, עמ' 47-44 4 אפרים הראובני, הצעה על יסוד מוזיאום בוטני בירושלים" 1918 בקרוב, ארכיון נאות קדומים 
|
||||
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
נאות קדומים ליד יער בן שמן, השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, על שם נגה הראובני