"לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר ..." (תהילים ס"ה,י"ד)על חודש אדר, נירית קריימן בימים אלה, ימי אדר, הרעננות ניבטת מכל עבר. המהלך בדרך או החולף בה במכוניתו ראוי לו שיאט ממקצב החיים וישתהה ולו לשעה קלה להביט על העשב הרענן ועל יפי הפריחה. לתמונת הנוף הפסטוראלית משהו, מצטרפים עצי השקד הפורחים בחוצפה מתריסה, כתמי הכלניות הנאבקים על כל טיפה ושדות הרקפות האין סופיים הרוחצים במטר. הגבעות הירוקות ועדרי הצאן המתנהלים לאיטם, נראים כאילו היו כאן מאז ומעולם, אכן כדברי הפסוק "לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן...". אולם הידיעה כי הרעננות הזו זמנית כל כך וחולפת כהרף עין באה לידי ביטוי במזמור תהילים המשווה בין האדם לעשב השדה : "אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ: כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ:" (תהלים ק"ג, ט"ו – ט"ז). חודש אדר החובק ימי קור וחום גם יחד הוא המעורר את פריחתה הזורחת של הקידה השעירה המזוהה על ידי משפחת הראובני כ"אזרח רענן" בתהילים. דוד המלך, מלין על הצלחתם המסנוורת של הרשעים ונעזר בהופעת פריחתו של האזרח לזמן קצר: "רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא:" (תהלים ל"ז, ל"ה-ל"ו). ר' נחמן מברסלב, הכיר בעוצמה הגלומה בנופי הטבע כמעוררת השראה לתפילה, ללימוד ולניגון של הלב.
ומשירתו של רבי נחמן לשירתו של המשורר ואדריכל הגנים ע. הלל, אשר ליווה בתחילת הדרך את נגה הראובני בתכנון הגנים בנאות קדומים. קרבתו אל טבע הארץ ואהבת נופיה מחלחלת בשירתו וכך כותב על ימי אדר הרעננים בשירו "בסיבוב כפר סבא": בְּסִבּוּב כְּפָר-סָבָא / ע. הלל
בברכת להיות! |
|||
|
לאחר ימי החום והיובש, רווינו קצת נחת ומים בימים האחרונים. בין העננים וטיפות הגשם הופיעה קשת אשר צבעה את השמים בצבעים מרהיבים. למטייל בר המזל המטייל בימים אלה בנאות קדומים, נגלים השדות המוריקים בתעוזה, במלוא עוצמתם כמתריסים על "ישראל מתייבשת!". ענני הירוק רובצים על האדמה, עשב השדה מכסה ברכות כל חלקה טובה והארץ המובטחת יוצרת אשליה שהפעם תקיים. 
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
נאות קדומים ליד יער בן שמן, השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, על שם נגה הראובני