מהו אוכל תנכ"י? – בעקבות האוכל הישראלי הקדום מה עלה על שולחנם של אבותינו בימי קדם? לעתים רחוקות מתוארות בתנ"ך דרכי הכנת המאכלים.
למשל קדירת הבשר והעצמות שהכין יחזקאל, "שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם. אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ כָּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא... וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ רַתַּח רְתָחֶיהָ..." (יחזקאל כ"ד ג'-ו') 
להרחבת הידיעה אפשר להשתמש במקורות חוץ מקראיים. לדוגמא: מתכונים שומריים, כתובים על לוחות טין בכתב היתדות שנמצאו בעיראק, מתכונים כתובים על קירות קברים וחרסים ממצרים העתיקה. המאכלים עברו במסורת מדור לדור, סביר להניח כי חלק מן המתכונים המאוחרים משקפים מאכלים קדומים. מאחר וארץ ישראל הייתה נתונה תחת כיבושי עמים שונים, ניכרות השפעות זרות על התפריט המקומי. שמות מוצרים זרים ומיובאים משובצים במקורות היהודיים. |
|||
|
|
ש את מרכיביו של "נזיד העדשים" המפורסם שהכין יעקב, היינו מחפשים ודאי מרכיבים אדומים כמו פפריקה או עגבניות כדי להתאים את התבשיל לפסוק: "הלעיטני מן האדום האדום הזה". אך בארץ ישראל של תקופת התנ"ך לא היתה פפריקה ולא היו עגבניות, גם לא חצילים ופלפלים ותפוחי אדמה ותירס. כל אלה הגיעו מן העולם החדש שגילה קולומבוס. גם אורז לא היה, הרומאים הביאו אותו רק בימי בית שני.  |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
נאות קדומים ליד יער בן שמן, השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, על שם נגה הראובני