מתנות עניים – לכבוד שבועות

 
  רות המואביה מלקטת שיבולים בשדהו של בועז
(גוסטב דורה, צרפת 1880)

בעונה זו בנאות קדומים אנו מספרים על חג השבועות ושמותיו השונים (חג הקציר, ביכורים, מתן תורה ושבועות ומקפידים לשלב ביקור בשדה וקציר החיטים.
בעזרת הקציר מציגים את דרכה של התורה להתמודדות עם "מתנות עניים”, כלומר עם העוני.
אמנם אלו נקראות "מתנות" אולם על מנת לקבלן, על העני לעבוד ולהשיגן, וככל שיעבוד יותר כן ישיג יותר ויוכל להתפרנס בכבוד. כל זאת בשונה מהמקובל כיום כי על המדינה מוטלת החובה לדאוג לרווחת העני.

 

בתורה מוזכרות חמש מתנות עניים , אך רק שלוש מהן קשורות ישירות לשדה: לקט פאה ושכחה.
 
לקט: שתי שיבולים שנשרו בזמן הקציר, אסור לקוצר לאספן, אלא עליו להותיר לעניים ההולכים אחריו ומלקטים. אם נשרו 3 שבולים או יותר , מותר לו להרימן .

פאה: אין לקצור את כל השדה , חייבים להשאיר את קצה השדה לא קצור בשביל העניים. חז"ל קבעו 1/60 מהשדה הנקצר.

שכחה: המתנה "השווה" ביותר. אם בעל השדה והקוצרים שכחו מאחוריהם עומר שיבולים אחד, מורה לו התורה להתירו לעניים, אבל אם שכח יותר מזה מותר לבעל השדה לחזור ולקחת את ששכח.

 
מיהו למעשה העני? מהו קו העוני?
קו העוני בתקופת המשנה הוא 200 זוז, שאינם ממושכנים. כמו כן אין מחייבים אדם למכור את ביתו או כליו על מנת להגיע למאתיים הזוז. 
 לעומת זאת אם יש לך רק 50 זוז אבל אתה "יוזם" - לא תטול מתנות עניים , כמובא במשנה הבאה:
"מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם הרי זה לא יטול..." (משנה פאה ח', ט').
 
הגדרה זו של התורה והמשנה מחייבת למעשה למעורבות וערבות של בעל השדה והעניים , של העשירים לעניים ושל העניים לעצמם. בשעת קריאת משניות אלו עולה ההשואה בין ערבות זו לבין הניכור הרב , הקיים כיום בחברה הישראלית ,המובא בשירו של קובי אוז:

 

 

בתוך נייר עיתון
ביצוע: טיפקס
מילים: קובי אוז
לחן: מרוקאי כפרי

יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון
חיים בתוך קופסה
של שימורים
אצלנו במטבח
....
ליד הים יש אנשים קופצים מבניינים
סיפרו על זה בדיחה
וצוחקים
אצלנו בסלון
ובסלון שלנו אנשים מסוג חדש
חיים בתוך שמיכה
ליד רמזור
מתחת איזה קו

אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה בא גם אלינו
אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה כאן גם אצלנו

יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו
ויש סטטיסטיקה
שנכתבה
בתוך נייר עיתון
יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון

 

 

כיצד קוצרים?
העניים קוצרים את מתנות העניים ביד בלבד ללא כל כלי , כדי שלא יפצעו "בלהט הקרב" אחד את השני:
"פאה אין קוצרין אותה במגלות ואין עוקרין אותה בקרדומות כדי שלא יכו איש את רעהו" (משנה פאה ד',  ד')


מתי מותר לעניים להגיע לשדות (כמה פעמים ביום)?
אם העניים יגיעו מספר רב של פעמים ביום הדבר יפריע לעבודת הקציר לכן: "שלש אבעיות (פעמים) ביום בשחר ובחצות ובמנחה: בשחר מפני המניקות ובחצות מפני התינוקות ובמנחה מפני הנמושות" (משנה פאה ד', ה')

התלמוד הירושלמי למשנה זו מציג תמונה ציורית של מי ומי היו הבאים לליקוט בכל אחת משעות היום השונות:  השכם בבוקר הנשים המניקות העניות צריכות להגיע שכן עליהן להספיק ללקט, לטחון ולאפות ולאכול.  בחצות- צהרי היום מגיעים ילדי העניים ומאוחר יותר מגיעים הזקנים שכן הם צועדים לאיטם". 
 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד