ספר מלכים / נביאים

  • תכנית הלימודים בתנ"ך לכתה י' בנאות קדומים
  • התכנית מסודרת בהתאם לסדר הלימוד בכיתה
  • משך התכנית 4 שעות
  • ניתן לבחור שלוש פעילויות מתוך המוצעות

 


 

תחנה מס' 1  –  צמח הקנה                                                                                                            
"עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל-מִצְרַיִם... " (
מלכים ב' י"ח, כ"א)
מדוע נמשלה מצרים מבחינה מדינית וכלכלית למשענת קנה רצוץ? הכרות עם צמח הקנה, שצומח על גדות היאור וגמישותו המופלאה . צמח הקנה היה המקור לקנה המידה, הסרגל הקדום,  ששימש בתחילתו למדידת גובה פני המים בשדות שהוצפו על ידי הנילוס.

  • פעילות: קנה מדה
    1. התלמידים ימדדו את גובהם בקנה-מדה עשוי קנה המוצב בשטח, ויתרגמו את המידות הקדומות למידות המטריות.
    2. יכינו קנה-מדה אישי מקנה ויסמנו בו את המידות הקדומות.

 


תחנה מס'  2 – כרם נבות
"כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי .."
  (מלכים א ' כ"א,  א')
"וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה".. (ישעיהו א', ח')
ליין הייתה חשיבות רבה מאד בעת העתיקה.  נרחיב בנושא הכרם והיין : תהליך ייצור היין, סוגי היין הקדומים, כמה יין שתו הקדמונים ועוד. נבקר בכרם קדום ונבין מדוע סרב נבות למכור את נחלת אבותיו לאחאב ומהי סוכה בכרם.  בגת נספר גם על דמותה של איזבל ועל התרבות הצידונית שממנה הגיעה.
בנאות קדומים משחזרים את הכרם הקדום, שנבנה על פי משל הכרם בספר ישעיהו. 

  • פעילות: תחרות צוותית באחת מעבודות הכרם,  על פי הנדרש ועל פי העונה.. בין העבודות: בניית טרסות, מגדל, נטיעה, זמירה, חילון, בציר ועוד.
    • מומלץ להביא מיץ ענבים, קרטיב ענבים  או יין מתוק לסיום הפעילות (באחריות הקבוצה).

 

 

תחנה מס' 3 -  דגן תירוש ויצהר
"...וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ"
    (מלכים ב' י"ח, ל"ג)
לא רק הגפן הייתה חשובה  אלא גם הדגן  והזית. שלושת המוצרים שהופקו מהם "דגן, תירוש ויצהר" היוו את  סל המזונות הבסיסי של ארץ ישראל וסמל לתנובת הארץ כולה.  הם נזכרים יחד פעמים רבות בתנ"ך, ואף במזוזה, בתפילין ונמצאים גם על שולחן השבת.

  • פעילות:  חשיבותם של השלושה תועבר דרך משחק "מחפשים את המטמון" שישלח את התלמידים אל הכרם, בית הבד ומטע הזיתים, לגורן ולשדה החיטה. בכל תחנה יסתתר כתב חידה שיסביר על אופן הפעלת המתקן החקלאי ויוביל לתחנה הבאה. בכל תחנה יצטרכו להכין או לאסוף מוצר אחד מבין השלושה, על פי העונה :קמח, בקבוקון שמן זית, בקבוקון מיץ ענבים. הקבוצה שהשיגה את שלושת המוצרים ראשונה היא המנצחת. (בית הספר יכול להביא פרס עשוי מאחד מהשלושה: חטיף דגנים, עוגיות, טרופית ענבים, קרטיב ענבים, וכדומה)

תחנה מס'  4 – בור המים
"וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי-בֹרוֹ" 
(מלכים ב' י"ח, ל"ב)
בור המים, הפתרון הישראלי לבעיית המחסור במים באזור ההר, הוא שאפשר את קיום העם היהודי בארץ ישראל. לבור המים הושלך יוסף על ידי אחיו וגם הנביא ירמיהו על ידי המלך צדקיהו. נכיר את משטר המים של ארץ ישראל , את הבור וחשיבותו, ונשווה בין כמות המים ששתו בעת העתיקה לעומת זאת של ימינו.

  • פעילות: שאיבת מים תחרותית מבור מים או ירידה לתוך בור מים קדום.

 

תחנה מס 5   - ישעיהו, נבואת נחמה
"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת.." (ישעיהו ב' ד')
נבואת הנחמה של ישעיהו מתארת עולם ללא מלחמה, שבו כלי המלחמה יהפכו לכלים חקלאיים?

  • פעילות: הכרות עם כלי העבודה החקלאים של התקופה: המחרשה, האת והמזמרה.
    פגישה עם חרש הברזל  בסדנתו והדגמת הפיכתו של מטיל ברזל למגל.

תחנה מס  6 – חורבן וגלות
"וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵר."
(ירמיהו כ"ה, י')
באחד ממכתבי לכיש מתקופתו של ירמיהו מציינים השומרים כי "אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני לא נראה את עזקה" (חרס מס' 4). אור הלפיד ואור הנר היו סימני שלום, המשואות היו הדרך להודיע הודעות והנר וקול הרחיים ואר הנר מסלים חיי שקט ושגרה.
העץ צפצפת הפרת הוא הערבה שגדלה בבבל, עליה תלו בני ישראל את כינורותיהם.
נכיר את הנר המקראי -סמל החורבן בו משתמש  ירמיהו ואת הערבה הקדומה המסמלת את גלות בבל.

  • פעילות: נכין נרות בעצמנו בדוגמת הנר המקראי שכבה ונדליק אותם מחדש במערה חשוכה כסמל של אור, חיים ותקומה מחדש.

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד