על הצבע הכחול שאינו נוכח במקרא, אך נקבע היטב במורשת

27/04/2017 08:00

צמח חודש אייר - מרגנית השדה  Anagallis arvensis

משפחת הרקפתיים - Primulaceae

ערבית: עֵין אל-גַ'מַל  عين الجمل

 

על הצבע הכחול שאינו נוכח במקרא, אך נקבע היטב במורשת

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

 

בין הצמחים שליוו אותנו בילדות זכור לרובנו הצמח אותו כינינו "עין התכלת". עלי הכותרת העדינים שלו ניבטים אלינו כמו עיניים כחולות, יפות וסקרניות. בפי המגדיר יקרא הצמח  - מַרְגָּנִית הַשָׂדֶה.

הערבים, הרואים בגמל את סמל היופי כינו את המרגנית עֵין אל-גַ'מַל  عين الجمل 

פרופסור אמוץ דפני ועקל חט'יב מזכירים בספרם "צמחים שדים ונפלאות" כי ברל כצנלסון קישר בין יופיה של המרגנית לעיניה התכולות של רחל המשוררת, וכינה אותה "עיני רחל".                                       

eyar

 

תקריב של מרגנית  צילום: נוגן צברי

 

יופיו ועדינותו של הצמח משתלבים גם בסיפור פשוט אותו מתארת נערה שאהבתה תמימה וביישנית בשיר חביב ושמו "הו מרגנית" שכתב חיים חפר ללחן של דובי זלצר.  

בערב כחול יפה מתמיד 
יצאתי לי חרש לקטוף מרגנית 
ירח עגול טייל בין עבים 
וזרח בעיני אוהבים. 

הו מרגנית 
הו פרח שלי קטן 
הו אהבה שלי ביישנית 
הו חלום שלי חלום שלי בלבן.

מרגנית השדה הוא צמח חד-שנתי שרוע המתרומם לגובהו של 30 ס"מ. הפרחים הכחולים שקוטרם כ-10 מ"מ נישאים על עוקץ ארוך והם בעלי 5 עלי כותרת. בבסיס הכותרת עיגול לבן מעוטר בשוליים אדומים. הפרי - הלקט בעל מכסה נפתח ומזכיר את פרייה של הרקפת בת אותה משפחה - רקפתיים. 

 

eyar

 פרי של מרגנית המזכיר בצורתו את פרייה של הרקפת. צילם: נוגן צברי


הצמח נפוץ ברוב אזורי הארץ פרט לאזורים מדבריים וכן בשטחים מעובדים ובשדות בור. הפריחה בחודשי האביב (מרץ- מאי)

סיפורה של הנערה מסתיים במפגש ביישני עם נער ובידו, איך לא... מרגנית.

חזרתי לא כלום אך בשער גני 
עומד לו בחור ובידו מרגנית 
וכמו בצילום כהה וישן 
הביט בי יפה וביישן.

eyar

צילום מרגניות קבוצתי צילום: נוגן צברי 

 

חודש אייר העומד בפתח מביא אתו ציון פרק היסטורי ייחודי של הכרזת מדינת ישראל שהתקיים בה' באייר. עם הכרזת המדינה נקבעה גם "התקווה" כהמנון רשמי, המנורה כסמל למדינה והדגל מתהדר בשני פסים כחולים ובמרכזו - מגן דוד כחול. מקורו של הכחול בטלית העתיקה ובפתיל התכלת עליו צֻווּ בני ישראל בתורה: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר ט"ו ל"ח)

יש בצבע הכחול ובתכלת מן הקוסמי, מן האין סופי כפי שתיאר רבי מאיר: "מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד"(בבלי, חולין ט ע"א)

מרגנית השדה בכחול העמוק שלה, המסיימת את פריחתה בימים אלה, מדגישה צבע שדווקא אינו מוזכר בתנ"ך אולם נקבע היטב בתודעה היהודית-ישראלית כצבע המחבר את העבר, ההווה והעתיד! את הארצי עם השמימי והבלתי מושג, מעין תכלית ערכית המזכירה במצלול שלה גם את התכלת. תחושת שייכות אדירה לצבע הכחול המיוחד מבטא המשורר ישראל רשל בשירו - "כחול ולבן"

כחול ולבן 
זה צבע שלי. 
כחול ולבן 
צבעי אדמתי. 

כחול ולבן 
כחול ולבן 
זה צבע שלי 
כל ימי לעולם. 

כחול ולבן, 
כמו שיר, כמו חלום. 
כחול ולבן 
תקוה לשלום . (מילים ולחן ישראל רשל )

ובנימה זאת נברך עצמנו בחודש טוב וערכי ושנשכיל לשמור על התכלית, כי בכך ייחודינו !

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד