עִבְרוּת או עברית? - צמח סלעים כבבואה לסוגיה

 

צמח חודש חשוון - כְּתֵלָה חֲרִיפָה Chiliadenus iphionoides

ערבית: קתילה / סלימאניה سليماني

 משפחת המורכבים - Asteraceae

 

עִבְרוּת או עברית? - צמח סלעים כבבואה לסוגיה

ד"ר שרה'לה אורן וד"ר חן שרמן - יועצת בוטנית

 

בין מילות ההלל שנאמרו על נאות קדומים בטכס הענקת "פרס-ישראל" צוין: "צעד צעד, תוך התגברות על אין ספור מכשולים... מתבסס מקומה של נאות קדומים כבית-ספר הגדול ביותר בארץ ללימוד הבסיס המשותף של כל פלגי העם... כאתר תיירות המציג למבקרים את סוד השורשים שהכתה ארץ ישראל בלבו של עם ישראל לדורותיו".

 

תיאור קצר זה מקביל לתיאור עיקשותו של צמח הקונה את אחיזתו האיתנה דווקא בסלע על אף אין סוף קשיים ומכשולים; הנה הוא עולה כלפי מעלה ירוק, רענן וגאה כקובע: 'אני פה! עז, חזק ומשפיע!' אחד מן הצמחים האלה הוא כְּתֵלָה חֲרִיפָה, ששמה חובק בתוכו ריח מדיף ועוצמה.

 

temp1

כתלה חריפה צומחת מתוך סלע. צילום נוגן צברי

 

הכתלה היא בן-שיח ממשפחת המורכבים, צמח סלעים המתבסס בשקערוריות ובסדקי סלעים, שורשיו חודרים את הסלע ומרחיבים את הסדקים שבו. הפחמן הדו-חמצני שפולטים הצמחים בתהליך הנשימה נמס בלחות המעטה, הופך לחומצה שממשיכה אט אט להמיס את הסלע. כמויות אדמה זעירות וחומר אורגני שנוצר מריקבון של צמחים שמתו מצטבר בסדקים ומהווה אתר חִיּוּת ונביטה לצמחים נוספים. הצמח זקוף ומגיע לגובה של כ-50 ס"מ, מכוסה בשערות עדינות, ביניהם שערות המכילות שמן אתרי. גודל העלים קטֵן ככל שעולים בגובה, ובנוסף קטנים עלי הקיץ בהשוואה לאלה המצויים בחורף על מנת לצמצם את איבוד המים.

 

הכתלה פורחת בסתיו (ספטמבר-דצמבר) בתפרחות צהובות שצורתם חרוט. כל הפרחים שבתפרחת צינוריים. לאחר ההפריה מתפתחים זרעים מצוידים בציצית שערות לצורך הפצה. הסוג כתלה שכיח באזורים ים-תיכוניים ברוב אזורי הארץ. קיימים 4 מינים של כתלה, מתוכם מצויים בארץ שניים: חריפה ומדברית. 

 

temp2

תפרחת ותקריב פרח של כתלה חריפה. צילום: נוגן צברי

 

סגולות רפואיות רבות יש בשימוש בחליטת חלקי הכתלה השונים להרגעת הלב ממתחים ודלקות, לטיהור דם, כאבי בטן וצרבת, לכליות ולבעיות נשימה. יש המצביעים על סגולתו לעורר את פעילות המוח ואת המחשבה, ומחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על יכולתו להקל גם בבעיות סוכרת.[1] בקרב הערביים משמש ריחו החריף של השמן האתרי של הכתלה להרחקת חיפושיות ומזיקים אחרים משקי קמח מאוחסנים, עש מבגדים, וכן לחיטוי ומניעת רקב של פירות כמו ענבים ותאנים בתהליך הייבוש ולהעשרת טעמם. יכולתו לקטול מזיקים מסבירה את שמו בערבית - סלימאניה سليماني שפירושו רעיל וכן את שמו הנוסף - קְתֵילֵה, החובר לקטילת מזיקים. במאמר שפרסם אפרים הראובני, אביו של נגה, מייסד נאות קדומים, הוא הדגיש את סגולתה הרפואית של הכתלה בין צמחי הרפואה של ערביי הארץ לטיפול בקדחת.[2]

 

משפחת הראובני ביקשה להדגיש את חשיבות מתן שם עברי מתאים לצמח וביקשה שלא להתבסס על תעתיק של שם ערבי כמו במקרה של הכתלה מלשון קתילה שאינו מדויק. כדי להסביר זאת גייס הראובני את מילותיה של שרה אמנו שדרשה מאברהם לסלק את הגר וישמעאל כדי להדיר את ישמעאל מן הירושה ולהותיר את יצחק לבדו: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק" (בראשית כ"א י). נגה הדגיש מגמה זאת במילים: "כל זמן שאיננו נותנים דעתנו להנחיל את העם שמות מתאימים לצמחים, נמצאים אנו מסייעים בידי מורשת הגלות לשמירת המרחק הנפשי והזרות המוחלטת שבין העם וצמחי ארצנו".[3] על כן, בחיפוש אחר שם עברי ל 'קְתֵילֵה' בערבית הציעו הראובנים את הכינוי 'בר-סלע' (בן סלע), כשם המייצג נכונה את חוסנה ואת את בית גידולה האופייני של הכתלה כצמח.

 

ב-ט"ז בחשוון נמנה 9 שנים למותו של נֹגה הראובני, מייסד נאות קדומים. אין ספק כי צמח סלעים כגון בר-סלע (כתלה) המייצג התמדה, נתינה והישרדות ראוי להוות דימוי נאות למשפחת הראובני בכלל ולנגה הראובני בפרט, בעיקשות שהפגינו בדרכם לבסס את נאות קדומים כשמורת טבע ייחודית וערכית. ביוםו' 11.11.2016, י' בחשוון תשע"ז, נקיים את יום העיון השנתי לזכרו של נגה כאשר הנושא יתמקד הפעם ב: צֶמַח, צֳרִי וּמַרְפֵּא - על צמחים ורפואה. אנא, ראו בכך הזמנה אישית. לפרטים נוספים והרשמה לחץ כאן.

 

להתראות וחודש טוב!

 

iyon



[1] http://cms.education.gov.il/ עלון מס' 15 תשע"ו, עמ' 4.

[2] הראובני א, צמחי רפואות וסגולות אצל העבים בא"י, הרפואה ח', כרך ג, (תרצ"ג) עמ' 115.

[3] הראובני נ, "על השמות העבריים לצמחי ארצנו" (טיוטת מאמר שלא פורסם)

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד