על תקומה וזיכרון על אור ועיוורון

 צמח חודש אִיָּר - בּוּצִין מְפֹרָץ Verbascum sinuatum

 משפחת הלועניתיים Scrophulariaceae

בערבית: חרווע, עַווארוואר

 

כשנהג רבי אבהו להגיע לבית הקיסר, היו שפחותיו מקבלות את פניו במילים: "רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה, בּוּצִינָא דִנְהוֹרָא, בריך מתייך לשלם" (בבלי, כתובות י"ז ע"א) (גדול עמו, ומנהיג אומתו, נר המאיר, ברוך בואך לשלום). בדיון אודות אישור להותיר נר דולק ליד מיטת חולה בשבת, מכונה הנר "בּוּצִינָא דְּנוּרָא"(בבלי שבת ל א). מכאן, למדנו כי בארמית יקרא נר - 'בּוּצִינָא', במקביל למילה נוספת - הַ'שְּׁרָגָא'.

את ה'בוצינא' נמצא גם בטבע, בדמות צמח נפוץ המזכיר במראהו - נר: הַבּוּצִין בולט בגובהו (עד 1.5. מ'), עטוי בחודשי האביב והקיץ (אפריל-ספטמבר) פרחים צהובים בקוטר של כ-2.5 ס"מ, בעלי חמישה עלי כותרת, כעין שלהבות נר, ומכאן שמו. 

אורך חיי הפרח עד יממה; מנגנון מיוחד של התכווצות מאפשר לפרח הבוצין להיפרד ולנשור במלואו מן הצמח כ-30 שניות לאחר תחושת מגע. מנגנון זה מחקה ביקור של חֶרֶק בפרח לצורך הפרייה, שלאחריו, אין צורך להמשיך ולתחזק את הפרח. מרבית החרקים המבקרים אותו הם דבורים חובבות אבקה, שכן הפרח חסר צוף. הבוצין הוא צמח דו-שנתי; בשנה הראשונה הוא מצמיח שושנת עלים מפורצים גדולים (50-30 ס"מ), כעט חסרי פטוטרת ובשנה שלאחריה בולט מן המרכז גבעול שהולך ומגביה קומה, ממנו יצאו הפרחים ועלים קטנים יחסית. הגבעול והעלים מכוסים בשערות, העלולות לגרום לגֶרֶד בעיניים. בוצין מפורץ נפוץ בארץ מן הגליל ועד לנגב, בבתי גידול מגוונים: בתה, צדי דרכים, מַעֲזֵבוֹת ועוד.  

 

 

 

בוצין  בוצין  פורח 

 

שושנת עלים בשנה ראשונה ופריחה מרשימה בשנה השנייה (באדיבות צמח השדה (http://www.wildflowers.co.il

 

אפרים וחנה הראובני, הוריו של נגה, מייסד נאות קדומים, סברו כי הבוצין כונה בפי חז"ל גם "עוירא"; באופן מוזר, נקראו שני אמוראים 'עוירא' ו'סמא', שמות המציינים עיוורון. לדעתם, בני ישראל שהיו קרובים אל הטבע, קראו לרבים מילדיהם בשמות צמחים מתוך חיבה, כגון צלף, קוץ, קורח וכך גם עוירא (בוצין): "דאמרן לעיל רב עוירא..." (בבלי בבא בתרא קל"ב א). אין ספק כי הצמח מרשים בגובהו וביופיו, וראוי לשמש השראה גם לשם של ילד. אולם נגיעה בשערות המכסות את העלים שלו עלולה לגרום לגרד צריבה בעיניים, עד כדי עיוורון, ומכאן שמו בערבית, 'עֲוַרְוָר' או 'עַווארוואר'.[1]בעבר, שמשו עלי הבוצין השעירים עם ייבושם לייצור פתילות לנרות, אולם בפרק "במה מדליקין" שבמסכת שבת פסלו את השימוש בצמח לפתילות נר השבת, משום הסיכון הקיים בכסות השיער. הראובני הצביע על מין מדברי של הבוצין - בוצין סיני (Verbascum sinaiticum), כ'פתילת המדבר' המופיעה באותו פרק: "אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן.. ולא בפתילת המדבר" (מסכת שבת, ב', א). בארמית סורית מכונה הצמח - 'בוצינא' שפירושו גם  - 'מנורה', על שום פרחיו הצהובים, ובערבית מכונה גם 'נר' או 'מנורה'.[2]

 

 

בוצין פרח

 

יש הסוברים כי הבוצין מזכיר בתבניתו, כמו גם בפרחיו הזורחים, את מנורת המקדש שעוצבה בנדודים בסיני, אולם העובדה כי מן הגבעול המרכזי יוצאים ענפים לצדדים לסרוגין, ולא זה כנגד (מול) זה, סותרת, כנראה, את התיאור הסימטרי המוזכר בספר שמות: "שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי" (שמות כ"ה ל"ב).

 

לבוצין, תכונות מרפאות בשל חומרים כמו סאפונינים ומוצילגים שהוא מכיל. אלה משמשים כחומר מרכך לצורך כִּיוּחַ וניקוי מערכת הנשימה. בצפון אמריקה נוהגים לטפל בבעיות נשימה על ידי עישון של עלי בוצין מיובשים במקטרת או בסיגריות. חומרים שבצמח מסייעים בטיפול בבעיות במערכת השתן וברקמות יבשות; מן הפרחים ניתן להפיק שמן, המשמש לטיפול בבעיות עור. בארץ מוכרים 25 מיני בוצין, כאשר הנפוץ מכולם הוא הבוצין המפורץ.

 

חודש אייר הוא - 'יֶרַח זִיו' בלשון המקרא, בדומה למובנו באכדית אָיָרוּ - אור. זהו אכן חודש של אור: השמש מְשַלַּחַת את קרניה באופן תדיר, העלים שלבלבו זה מכבר, לא כוסו עדיין בשכבות של אבק, המעמעם את הירוק הרענן, ומחזירים זיו ואורה לסביבה. בשדה מבשילים השיבולים בזהב ומדינת ישראל חוגגת שנה נוספת לעצמאותה. בין לבין אנו נעצרים ומזכירים את קורבנות השואה האכזרית באירופה, שמותם תרם לעובדת היות המדינה בית, ואת חללי הקרבות וההגנה שהשמירה על הבית מחייבת. והבוצין, העולה ובולט בשדותינו, מזכיר את השילוב המתבקש בין אור נרות של זיכרון לאור התקומה.

 

  חודש טוב ומואר



[1] הראובני א ונ, "רב עוירא ורב סמא והצמח Verbascum", סיני ב (תש"ז), עמ' ר"צ- רצ"ב.

[2] בגרמנית 'נר הקיסר', ובצרפתית 'פרח המנורה הגדולה', ראה: הראובני נ, בסוד אילן ופרח, תל אביב תשי"ז, עמ' 133-128. עמר ושוויקי, במה מדליקין, תשס"ג, עמ' 53-52.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד