עַל עֹשֶׁר וְיִפְעָה בְּפִתְחָהּ שֶׁל עוֹנָה גְּשוּמָה

צמח חודש כִּסְלֵו - זַלְזֶלֶת הַקְּנוֹקָנוֹת Clematis cirrhosa, משפחת הנוריתיים  Ranunculaceae, בערבית: חַבֵּל מַסַכּיןحبلمسكن

 

"צָנַח לוֹ זַלְזַל עַל-גָּדֵר וַיָּנֹם"- (ח. נ. ביאליק/ צנח לו זלזל)

 

רבים זוכרים מלימודי התיכון וההכנה לבחינות הבגרות את השורות הפותחות את שירו האחרון של המשורר הלאומי, ח. נ. ביאליק, "צָנַח לוֹ זַלְזַל". בשיר, ביטא המשורר את תחושתו הקודרת בערוב ימיו, כאשר מחזוריות הטבע, המביאה עמו התחדשות בלתי פוסקת, אינה נוגעת כבר בחייו, ההולכים וכלים.

 

זַלְזַל הוא ענף, כפי שמזכיר הנביא ישעיהו: "וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז" (ישעיהו י"ח ה'). איזה עוצמה של עושר לשוני מביאה עמה השפה העברית, עתיקת הימים, שפה עשירה במיוחד במונחים מן המרחב החקלאי, מנת חלקם של אבותינו יושבי הארץ. בפסוק שלפנינו שתי מילים מקבילות למושג  עֲנָפִים : זַלְזַלִּים וּנְטִישׁוֹת.

 

זַלְזֶלֶת הַקְּנוֹקָנוֹת, צמח מטפס בעל ענפים ארוכים, הפורח בשפע של פרחי לבן, דווקא בעונה זו, דלת הפרחים (נובמבר- ינואר), טרם הפריצה המרשימה של פריחת החורף. מופע הפריחה של הזלזלת מרשים; כל פרח גדול יחסית (קוטר כ-5 ס"מ), דמוי פעמון ונטוי כלפי מטה, על מנת להגן על האבקנים מפני גשם ורטיבות.  

 

פרחי זלזלת הקנוקנות, באדיבות אתר "צמח השדה". http://www.wildflowers.co.il/

 

הזלזלת צומחת בחורש הים-תיכוני, בגריגה ובבתה, כשהיא מכסה צמחים או סלעים. פטוטרות העלים המוארכים משמשים לאחיזה וחיזוק הצמח. כאשר הטרף נושר, הפטוטרת משמשת כקנוקנת, המתקשה ומתחזקת. מכאן, מובן שמה "זלזלת הקנוקנות". בימות הקיץ, הזלזלת אינה מרשימה בהופעתה עטוית הפרחים, כפי שהיא מוכרת בעונה זו, שכן עליה נושרים, והיא נותרת בגבעוליה.   

 

בשונה מרוב מטפסי החורש, שפריים עסיסי ומופץ על-ידי ציפורים, פריה של הזלזלת בנוי מכמה פרודות, כאשר בראש כל פרודה ציצת שערות, שריד לעמוד העלי ולצלקת, המסייעת להפצת הפרי בעזרת רוח. 

 

פירות זלזלת הקנוקנות, מצוידים בציצית לצורך הפצה. באדיבות אתר "צמח השדה". http://www.wildflowers.co.il/

 

תפוצת הזלזלת רחבה ברחבי החבל הים-תיכוני ממרכז הארץ לצפונה. הזלזלת שייכת למשפחת הנוריתיים, המתאפיינת במספר גדול של אבקנים. קרובה של זלזלת הקנוקנות היא זַלְזֶלֶת מְנֻצָּה, הנבדלת ממנה במספר מאפיינים, כגון בפרחיה הערוכים בקבוצות שגודלם קטן במחצה לערך וכן בעונת פריחה מאוחרת, באביב.  

 

הזלזלת משמשת גם ברפואה להגברת כוח הגברא וכן לריפוי פצעים וזיהומי עור.[1]

 

צמח אחד ומילים רבות משמשות לתאר אותו, את יופיו ואת ערכו. ואנו, העומדים בפתחם של ימי החורף, מותירים מאחורינו את ימות החום והשרב, את האבק והיובש, מוזמנים לצאת אל מרחבי הטבע ולגלות את השינויים המהירים שמביאים עימם הגשמים הראשונים ואף לפגוש בצמחי העונה המעטים, ביניהם בזלזלת המרשימה, הבולטת בעונה זו גם למרחוק.

 

חודש טוב, גשמי ברכה ושלום על ישראל

 

 


[1]קריספיל נ. צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד