על צמח אחד בדיון על כוח מול רוח

צמח חודש חֶשְוָן תשע"ה: שֵׁיזָף מָצוּי - Ziziphus spina-christi , ערבית: סִידֶר, נָבֶּק, דוֹם النبق ، السدر, משפחת האשחריים  Rhamnaceae

 

"בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי..."  צילום: נגה הראובני, נאות קדומים

 

 

אחד הסיפורים הקשים הזכורים מספר 'שופטים', הוא הסיפור אודות אבימלך שכבש את המלוכה לאחר טבח שבעים אחיו: "וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו... שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת " (שופטים ט', ה') . כמו באגדות, התחבא הקטן שבאחים וְנִצָּל. כעבור זמן, יצא לעשות צדק: באומץ יוצא דופן שם יותם, ניצול הטבח, את פעמיו לעבר הר גריזים הסמוך להר עיבל. על מורדותיהם נפרשת העיר שכם, שתושביה נמנים עם משפחת אבימלך ומתומכיו המובהקים. יותם התייצב לבדו מול קהל אויביו ובידו 'נשק' ייחודי המצטמצם במילים; הצלחתו תלויה במשפט הראשון אשר יפתח את לב שומעיו להמשיך ולהאזין לו, או חלילה, יבקשו גם את נפשו.
 
בחכמתו, פותח יותם בסיפור שאינו נוגע בבני אדם אלא בעצים, דרך משל רצוף באווירה מוכרת של הווי חיים חקלאיים אודות המשובחים שביבולי הארץ: הזית, הגפן והתאנה: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְכָה עָלֵינוּ... וַיֹּאמְרוּ... לַתְּאֵנָה ... לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ... וַיֹּאמְרוּ... לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ... אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי ..." (שופטים ט', ז'-ט"ו).

כקוראים, קל לנו לדמיין את הַשִּׂיחַ הערכי המתנהל בין העצים על מהות תפקיד המלוכה, ויכוח שנכון גם למציאות חברתית של ימינו; האם חשוב להיאחז בתפקיד ייצוגי רם מעלה? או נכון יותר להשקיע במקצועיות ובכישרון ייחודי בו ניחן כל אחד מאתנו? הזית ימשיך לתת שמן חשוב, הגפן את יֵינָהּ המשמֵחַ , והתאנה את המתוק שהיא מספקת.

נחושה ומעוררת כבוד החלטתם של הזית, הגפן והתאנה לסרב לתפקיד ולהמשיך להרעיף את טוּבָם. אולם האטד שפירותיו נחותים, אליו פנו העצים כברירת מחדל, נאות לבקשה תוך העמדת תנאים. הסכמתו מעמידה בפנינו בעיה: האם בחירתו של האטד (אבימלך) למלך באה לעורר גיחוך וזלזול בו, כפי שספרו מורי התנ"ך אודות שיח שפל קומה וחסר צל המוכר כ-Lycium europaeum, ובעברית אטד אירופי?1 או שמא היה יותם מתוחכם יותר ובחר דווקא בעץ מרשים ועצום מימדים, התואם את הכבוד אותו ביקש אבימלך לעצמו וקבל ביד רחבה מתומכיו הנלהבים בשכם? הראובנים סברו כי יותם בחר בדרך השנייה, שיתרונותיה כפולים; היא מגנה על יותם העומד חשוף מול אויביו, ומאתגרת את המאזינים בחיפוש אחר הבבואה שבמציאות, שֶׁמִּן הסתם מורכבת הרבה יותר: אבימלך אכן הרשים בצעדיו הראשונים ושכנע את אנשי שכם לתמוך בו אישית וכספית, במבט ראשון רב היה הרושם שהותיר כוחו הפיסי שפעל ל'נקות' את דרכו ממועמדים ראויים יותר לשלטון בדרך יעילה. אולם הכרות קרובה יותר עמו חושפת את חסרונותיו שנסתרו בעטיו של הרושם הראשוני שהפיץ סביבו.

 

 

הראובנים בקשו למצוא 'אטד' שייצג גישה זו והתבססו על פירושו של אשתורי הפרחי,2  בן המאה ה-14, שסבר כי האטד הוא השיזף המצוי - Ziziphus spina-christi , המכונה בערבית 'סִידֵר' או 'דּוֹם'.3  שיזף מצוי ממשפחת האשחריים Rhamnaceae , הגיע מאזור סודן ונפוץ לאורך השבר הסורי-אפריקאי מאילת ועד מטולה, לאורך עמק החוף, נגב הצפוני, שפלה ובעמקי אזור ההר. בתקופה זו של השנה, מסיים השיזף את הפריחה הקיצית, המפיצה ריח לא נעים, המושך איליו מאביקים כגון, זבובים חובבי אשפה. פרחיו קטנים (כ-5 מ"מ) בגוון צהבהב, ערוכים בקבוצות בענפים צעירים. מועד הבשלת האבקנים שונה מזה של הצלקות, בכדי למנוע הפרייה עצמית.


השיזף בולט בגודל ובנוף מרשים; פלחים ערביים נוהגים לנצל את צלו המצוין ל'מנוחת הפלח', כפי שמבטאים ביטויים ומשלים בערבית: "אכול את הַדּוֹם וישן תחת הַסִּידֶר ".4  הראובנים ציינו את "גֹּרֶן הָאָטָד", תחתיו נערכה 'הַשִּבְעָה' הראשונה בתולדות עם ישראל, עם העלאת עצמות יעקב ממצריים: " וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד ... וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים " (בראשית נ',י') . לדעת הראובנים, נִרְאֶה כי מדובר בְּאָטָד רחב נוף במיוחד, אשר היה ממוקם בקרבת גורן לצורך מנוחת העובדים, כפי שראו הראובנים לרוב בסיוריהם בארץ. ענפיו הקוצניים ופירותיו הכתומים - 'דּוֹמִים', מזכירים במראה ובטעם תפוחים קטנים (בערבית סִידֶר). הם ניתנים לאכילה ולבישול, אולם ערכם בשוק נמוך.

 

האטד בפריחה ובפירות (דומים) צילום: נגה הראובני, נאות קדומים

המונח 'אטד' מוֹרֵה במקורות גם על קוץ ככלל, כאשר קוצים משולים לרשעים.5   במסורת הנוצרית, מקובל השיזף (אטד) כהצעה לצמח ממנו נעשה זר הקוצים שעיטר את ראשו של ישו. מכאן נגזר שמו בלטינית Ziziphus spina-christi , בתרגום חופשי- 'קוץ המשיח'. שורשיו של השיזף המצוי נפרשים לרוחב ברדיוס מרשים, 'כובשים' את הסביבה ומונעים בכך קיומם של גידולים אחרים בקרבתו. לכן, דואגים חקלאים לברא 'אטדים' בבואם להכשיר שטח לחקלאות, אך מותירים אחד גדול ממדים למנוחת הֶעָמֵל. ההזהרה אודות אש גדולה כפי שמדגיש האטד: "וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" (שופטים ט', ט"ו). מתבארת נוכח נוהג נפוץ של הערבים עד היום הזה, לקצץ את ענפיו הנמוכים והדקים ולשרוף את ה'חזירים' הגדלים סביב, על ידי הדלקת מדורות תחת הענפים, תוך שמירה קפדנית מהתפשטות האש על ידי שקים רטובים.6

 
המידע שנאסף על ידי הראובנים, תוך סיור ומחקר ברחבי הארץ, מאפשר לנו את הבנת הנמשל לאשורו: אבימלך מצטייר לעינינו כמלך מרשים בשלב הראשון, בדומה לשיזף גדול הממדים. אולם, בחינה מדוקדקת והכרות קרובה עמו מעלה את דמותו כמלך 'קוצני' ושתלטן שאינו מיטיב עם נתיניו. ערכו פָּחוּּת בהשוואה לעצי פרי אחרים, וענפיו ניתנים לבערה.7

יותם סיים את המבצע שלו, מבצע של איש אחד , קצר ורב רושם שצפה במדויק את הבאות; אישיותו האמיצה והנבונה מייצגת גישה המעמידה את הערכיות ואת כוח הרוח גם במסוכנים שבמצבים. גישה החוברת אל רעיון של הנביא זכריה, שחי בממשק שבין חורבן בית ראשון ל'שיבת ציון', נביא שניסה בחזיונותיו לטעת כוח חדש בעם ישראל המשתקם. בחזון המנורה שלו, הדגיש זכריה כי זהב ויופי הם בולטים וחשובים, אולם כוחו של הרוח והרצון, עולה על כולם: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי..." (זכריה ד', ד') .

צוות נאות קדומים שוקד בשגרת ההדרכות לייצג את הרוח העברית הנגזרת מן החיים החקלאיים של אבותינו שחיו בתנאי הארץ. ביום ד' בחשוון 28.10.2014, מקיים הגן הבוטני בנאות קדומים את יום העיון השנתי לזכרו של נגה הראובני , המוקדש השנה ל'קוצים', על הפולקלור, המשל, המזון והסמליות שהם מייצגים. כולם מוזמנים בברכה, הכניסה ללא תשלום.8

 

 

 

 

1 הראובנים (הוריו של נגה הראובני, מייסד נאות קדומים) כינו צמח זה בשם 'יקשת', על שום מראהו הבולט למרחוק, המצטיין בענפים כפופים כקשת עד לקרקע. לדעת הראובנים האטד מזמין את העצים לחסות בצלו, עניין בלתי אפשרי ב'יקשת', נוכח קומתו הנמוכה וצורת ענפיו
2 אשתורי הפרחי - רב מספרד, חי בצרפת ואחר התיישב בבית שאן. ספרו החשוב 'כפתור ופרח' עוסק במצוות התלויות בארץ.
3 הראובנים ידעו כי ה- Ziziphus spina-christi הוצע כמועמד גם על ידי יהוסף שווארץ, אולם ללא הסבר, הראובנים הוסיפו להצעה זו נימוק והסבר. מתוך שיחה עם נגה הראובני בתאריך: 17.2.07. הראובני נ, "שני מתחרים על השם אטד", עמ' 4.

4 נ. הראובני, "שיח ועץ במורשת ישראל" עמ' 63.
5 תהילים נ"ח י; משנה שביעית ז' ה; תוספתא כלאיים ג' ט"ו ועוד
6 הראובני נ, "שני מתחרים על השם אטד", העלון העונתי 19 תשכ"ז, עמ' 6-5.
7 הראובני נ, "האטד ומשל יותם", במחנה גדנ"ע 1 טבת תשט"ז, עמ' 4-3.
8 לפרטים 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד