בורות נשברים

באזור נאות קדומים אין מעיינות שופעים (לבד ממעין זעיר הנקרא "עין נטוף", המטפטף מתוך צניר הסלע הגדול ב"נחל נטוף").

המקור היחידי למים באזור זה הם הגשמים, המצויים - כידוע – רק בעונת החורף. את מי הגשמים הללו אגרו קדמונינו בבורות, שהתמלאו באמצעות תעלות מרזביות, שלכדו מן הגבעות את מי הנגר . את הבור חצבו בסלע בצורת כד גדול, שתכולתו מגיעה לעשרות אחדות עד למאתיים מטרים מעוקבים או אף יותר.

בורות כאלה מצאנו כאן לעשרות, אולם בגלל הזנחה שנמשכה שנים מרובות לא תוקנו הסדקים שנוצרו בדפנות הבורות עקב תנודות גיאולוגיות.

בורות מוזנחים כאלה נקראים בפי הנביא ירמיהו "בורות נשברים": "כִּי-שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת, בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָכִלוּ הַמָּיִם." (ירמיהו ב', י"ג)

אל אחד ה"בורות ה נשברים" הללו אנחנו מאפשרים ירידה זהירה, כדי לחוש מה היתה הרגשתו של יוסף כאשר הושלך לבור על ידי אחיו: "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ, וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה. וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם. (בראשית ל"ז, כ"ג-כ"ד)

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד