סיפור יציאת מצרים נקשר לעונה החקלאית בה הוא התרחש. נשזור את סמלי החג ומאפייני חודש האביב
| |
|
| |
"וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם..." (בראשית ל"ז, כ"ד) |
משך הפעילות: כשלוש וחצי שעות
מתאים לכתות: א'-ו'
העונה המומלצת: חודשים אדר ניסן
מנושאי הסיור:
"והבור ריק אין בו מים" - נבקר בבור מים ריק וננסה לחוש את תחושתו של יוסף.
• ירידה לבור ריק
הבצורת בארץ כנען - נבקר בבור מים מלא ונכיר את בעייתה הקיומית של "ארץ אשר למטר השמים תשתה מים".
• דליית מים מבור מים עתיק
עבודת הפרך - כיצד מררו המצרים את חיי בני ישראל בעבודה קשה בחומר ובלבנים?
• נלקט קש, נקצוץ אותו לתבן ונלבן לבנים.
"ולקחתם אגודת אזוב" - נכיר את תכונותיו וסמליותו של האזוב אשר שימש לסימון בתי בני ישראל במכת בכורות.
• טבילת אזוב בצבע וסימון 'מזוזות' הבתים.
שמור את חודש האביב - נבדוק מקרוב את מצב שיבולי השעורה, נגלה כי "אביב" הוא שמו של שלב בהבשלת התבואה, נבין את הקשר בין חודש האביב לבין חג הפסח ונבין מדוע יש לעבר את השנה.
• ביקור בגורן ובשדות השעורה והחיטה
• ביקור בפסיפס העיתים (מומלץ בשנה מעוברת)
אבותינו רועי הצאן – נבקר במכלאת הצאן, נבחין בין כבשים ועיזים וננסה להבין את קשיי הקיום של בני ישראל הנודדים במדבר עם עדריהם.
• ביקור במכלאות הצאן
ניתן להרחיב לתלמידי ז'-י"ב את הנושאים הבאים:
מצרים מול ארץ ישראל – ליד גלגל האנטיליה המייצג את חקלאות השלחין במצריים, נבין את ההבדל בין שתי הארצות מבחינת: אקלים, גידולים, מקורות מים, חקלאות בעל וחקלאות שלחין.